כיצד השפיע הרב קוק על עבודות האמנות של הרב הצבאי הראשון?

אייזיק ליב פאלק היה רבו הראשון של הגדוד העברי (בשליחותו-המלצתו של הראי"ה קוק) ומקורבו של ז'בוטינסקי.

בצעירותו, כבחור ישיבה, הוא הבחין בכישרון מיוחד בו ניחן, לציור ואומנות. הוא התלבט אם להשקיע בו או לזנוח אותו. בצר לו הריץ מכתב לידיד נעוריו צבי יהודה קוק, שהיה אז בחור בן 18, ושאלו כדת מה לעשות. האם מוצדק הדבר לפנות מזמנו היקר לעסוק גם בציור?

בתשובה כתב לו צבי יהודה (לימים "הרצי"ה", ראש ישיבת 'מרכז הרב'):

"על כשרון הציור שלך, חושב אני כי עליך להשתדל לבלי לעוזבו, ולהתאמץ שתוכל לפתחו על ידי לימוד והשכלה לזה".

ואכן פאלק קיבל את עצת ידידו, ולצד לימודיו התורניים בישיבה עסק גם בפיתוח כשרון הציור בו ניחן. במשך חייו הוציא מתחת ידיו הברוכות יצירות אומנות מרהיבות. בדיוק הבוקר כתב לי חוקר חשוב (שעסק בספריו בדמותו של פאלק) כי עד היום תלויה בבית הכנסת הגדול בסידני שבאוסטרליה נברשת מפוארת אותה הכין פאלק (הוא כיהן שם ברבנות בשנותיו האחרונות).

והנה דוגמה נוספת לכשרונו של פאלק – אקס ליבריס (תו ספר) שעיצב לעצמו.

במרכז היצירה הזאת נראית עיר הקודש ירושלים, מושא חזונו. סביבה מופיע הפסוק 'כי מציון תצא תורה, ודבר ה' מירושלים' (הרב פאלק כיהן כרב בסידני שבאוסטרליה, ושם זכר את ציון כמקור התורה). מסביב איורי סמלי השבטים, (וגם דגל ישראל). בתחתית חתום שמו העברי: "יהודה בן אברהם פלק" (אגב: בספרים אחרים ציינו את שם אביו: אליקים גצל).

לצד שמו מופיעים שני הצדדים של המטבע-מדליה המיוחדת שעיצב בוריס שץ, בהשתדלותו של פאלק עצמו, לכבוד הגדוד העברי.

מדליה זו חולקה לחיילים המשוחררים בראשית שנות ה-20. על צדה האחד כתוב: למתנדבים בעם, אתתמט. בצדה השני: יהודה המשתחררת. בראש האיור מופיעה חנוכיה, סמל הגדוד העברי. בשני הצדדים אוהלים, שבהם שכנו חיילי הגדוד.

(מתוך מחקר על הרב ליב אייזיק פאלק, שאני עורך בימים אלו).