אֲנִי מֵעִיד עֲלֵי שָׁמַיִם וָאָרֶץ, שֶׁחִבָּתִי הִיא גְּדוֹלָה, מַמָּשׁ בְּכָל לְבָבִי וּבְכָל נַפְשִׁי, לִכְלַל עַמֵּנוּ וְלִפְרָטֵיהֶם וּלְכָל מִפְלְגוֹתֵיהֶם.
בָּרוּר לִי, בְּהַכָּרָה בְּרוּרָה וּבֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁמִּתּוֹךְ הַסִּיעוֹת הַסּוֹתְרוֹת זוֹ אֶת זוֹ, יִבָּנֶה בִּנְיַן עֲדֵי עַד, שֶׁמִּמֶּנּוּ תִּוָּסֵד גְּאֻלָּתֵנוּ הַשְׁלָמָה.
בְּכָל סִיעָה וּבְכָל תְּנוּעָה יֶשְׁנָם בְּוַדַּאי דְּבָרִים שֶׁאֵינִי יָכוֹל לְהַסְכִּים עֲלֵיהֶם, אֲבָל זֶה לֹא יוּכַל לִגְרֹם שֶׁאַהֲבָתִי לְעַמֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ וּלְכָל פְּרָטָיו, תִּהְיֶה נִפְגֶּמֶת אֲפִלּוּ כְּחוּט הַשְּׂעָרָה. אֶת כֻּלָּם אֲנִי אוֹהֵב בְּלֹא מְצָרִים.