כמעט אי אפשר להבין את פרשת בראשית, בלי לדעת גיאולוגיה ויתר מדעי כדור הארץ.
קשה להבין בצורה נכונה את פרשת נח וסיפור המבול, בלי להכיר את תולדות האנושות ותורת הביולוגיה.
אי אפשר להבין כראוי מהיכן צץ אברהם אבינו, ומה פשר מסעותיו ומסעות בניו, בלי להבין את הפוליטיקה של אותה תקופה. גם הירידה למצרים וסיפורו של יוסף, זה חלק מתוך עלילה ענקית שבה שותפות ממלכות ואימפריות.
הכרת מדעי הטבע ואת ההיסטוריה האנושית אינה "בונוס", אלא חובה של ממש לכל מי שרוצה להבין את התורה לאמיתה, למי שמעוניין ב"פשוטו של מקרא" ולא רק ב"דרושים" ולקחים מוסריים.
וזה נכון לא רק בספר בראשית, אלא בכל החומשים, ובעצם בכל התנ"ך.
כך למשל פרשיות שמות-וארא מבוססות על הנחת היסוד שהקורא אותן יודע מצרית, ומכיר את התרבות המצרית. אחרת כל המושגים והביטויים הנשנים בפרשיות אלו הנם חסרי משמעות. בשל חוסר הבנה נזקקו הפרשנים המאוחרים (שלא הכירו מצרית) לחדש משמעויות זרות למושגים המצריים.
אי אפשר להבין למה פרעה הכביד את לבו ולמה גזר להמית את הבן הזכר על האבנים, בלי להכיר את התרבות המצרית. וגם אי אפשר להבין מדוע תרח ובנו אברהם החליטו לצאת למסע, בלי להבין את הסיבות הפוליטיות והכלכליות שדחפו אותם לכך. וכמובן, אי אפשר להבין את פרשת יצירת האדם בצורה נכונה, אם לא יודעים מה גילה על כך המדע במאות השנים האחרונות.
הוי אומר: התורה מבוססת על העולם. כשם שאי אפשר לקרוא אותה בלי לדעת עברית, כך אי אפשר להבינה מבלי הכרה בסיסית של העולם שאותו היא מתארת. לא רק שהמדע אינו סותר את התורה, אלא שהתורה מבוססת על המדע.
תורה היא, וללמוד אנו צריכים.