במאמר הקודם חשפנו את זהותו של סנדר כהן, אחד משישים מייסדי תל אביב. התברר שהוא גדל בישוב הישן בירושלים, השתתף בחיבור ספרים תורניים, ושמו התפרסם ברחבי יהדות אירופה בתור "הרב פייביש הכהן".
אבל איך נוצר החיבור בין איש הישוב הישן לבין מייסדי 'אחוזת בית', יסודה של תל אביב? מי הזמין אותו להצטרף להקמת העיר העברית הראשונה?
בימי החנוכה תרס"ג (1902) פרסם ר' אלכסנדר פייביש הכהן מאמר 'כתב ההודאה על הנס לפ"ק'. במאמר זה הוא מגולל את קורותיו בימי מחלתו הקשה, ואת העזרה שקיבל מאת קרוביו וידידיו עד לרפואתו. הוא הכניס במאמרו גם הערות תורניות שונות: ביאור על מהותם של ימי החנוכה, בירור על גודל מעלת ההודאה לה' על ניסיו, וגם כמה עניינים הלכתיים. כמנהגו בקודש, כל משפט במאמר מכוון בגימטריה כמניין 663, בגימטריה: תרס"ג:
"אני מודה אל השם הודי' כפולה… ואודה לו בעד נס של חנוכה. איני כפוי טובה וגם אני שולח, הבראה והההודאה להדר' הלל יפה. קודם כל אודה אל ה' להבורא עולם, אל הרופא חנם – כי הוא גמלני כל טוב. אני מודה להשם על חסד, דעשה עמדי כי גמלני כל טוב, דהייתי חולה המסכן, ויסורין גברו עלי, ועד כי גם רופאים לא האמינו בחיי, אבל ה' מצא לי זכות, מצא מעשים הטובים… גם שאני זהיר בכבוד אב, ומימי ילדותי אכבד אבי ואמי, בטח בזה הזכות הוא הגין עלי".
הוא מסביר כמה חשוב לאדם לשמור על בריאות גופו, "ליזהר גם מצנים פחים". ואם חלה האדם, "חיוב דיקרא להרופא. אדם הזריז ודאי הוא משובח. זה שיסמוך על הנס הוא אך שוטה ורוצח. וזה הביא עליו המות בידים. שופך הדם בעצמו. וכן הגידו החכמים דאין סומכין על הנס".
"ולזה אשלם חוב בעין יפה. לכבוד המורם מעם הלל יפה [- רופא המושבות בתקופת העלייה הראשונה]. הלא אדם זה הוא בעל מדות. פעל לחולה בלב שלם. כי הלל זה אין גומרין עליו ההלל. וכן אין בכוח כל שבחו למלל. כל הרופאים להוטים להממון, ורופאים מחייבים לעניים, וגם לאביונים דישלמו להם. רופא הלל לא מחייב לעניים. ואבל ודאי לא כן טבעו דהאיש יפה. הלל יפה הוא איש מהולל במזג טוב".
בהמשך מאמרו מודה הכותב לעסקן הנודע יחזקאל דנין-סוכובולסקי, אשר בבית מסחרו עבד:
"אחזיק טובה לאוהבי ה' יחזקאל סוכאוואלסקי, הוא הרי"ח וזוגתו, היא גברת הכבודה, החכמה – בשמה רחל, במה אשלמה להמיטיבים הללו בהודאה. לא אגידה כל החסד דפעלו עמדי כל ימי חליי. דאין לי כח ומוח לספר גודל טובם. וגם כי טרודים בהמסחר. אבל כי מקרבים גרים. איני אזרח עיר יפו. אך אני גר בעיר יפו. אני פנוי בלי אשה ובנים, והן אין לי פה לא קרוב ולא גואל, והמה סעדו אותי בחלי, שהמה הטיבו עמדי, כמו אב לבנו. אולי יותר".
המאמר הנחמד הזה ממשיך עוד, אבל אני חייב לעצור רגע. ר' אלכסנדר פייביש מספר לתומו שלא היו לו קרובי משפחה ביפו, ויחזקאל, הבוס שלו, נחלץ לעזרתו.
אני רוצה לחשוף נקודה מעניינת שהוסתרה כאן. סוד משפחתי…
יחזקאל דנין הוא דמות מכוננת בחייו של אלכסנדר הצעיר. עם עלותו ארצה, הולך אלכסנדר לעבוד אצלו. כאשר אלכסנדר נופל למשכב, יחזקאל ואשתו רחל מטפלים בו כאילו היה בנם. כאשר מתקבצת חבורת מייסדי אחוזת בית, מצרף יחזקאל את אלכסנדר לקבוצת המייסדים. האם יש כאן רק הבעת רחמים על בחור גלמוד?
לא היו אלה רק רחמים, אלא ביטוי לקשר המשפחתי בין אלכסנדר הצעיר לבין יחזקאל!
כדי להבין זאת, נתחיל מהתחלה:
אלכסנדר פייביש הכהן הוא נינו של אבי משפחת יעלין הירושלמית, רבי דוד יעלין טביא מלומז'ה, שעלה ארצה (1803 – 1863). רבי דוד הנ"ל עסק ב*מסחר* והקים אגודה מסחרית למניות. כמו כן ייסד וניהל את "הבנק הירושלמי" שנחשב לאחד הבנקים הפרטיים הראשונים בירושלים. בנוסף, עסק ר"ד יעלין ברכישת אדמות מחוץ לחומת העיר העתיקה, ובהקמת התיישבות חדשה.
אלו הן בדיוק שני הדברים בהן עסק כל חייו נינו, אלכסנדר פייביש!
"מעשי אבות – סימן לבנים". את המרץ והעשייה, המסחר והחקלאות, הייסוד וההקמה, ירש אלכסנדר מאבותיו ומאבות אבותיו.
ולא רק הוא. גם צאצאים אחרים של רבי דוד יעלין הושפעו מזקנם באהבת הארץ, בעיסוק ביישובה ובפיתוחה הכלכלי.
על נכדו, הקרוי על שמו, דוד ילין, מגדולי פעילי הציבור בדורו, סיפרנו כאן בעבר. הוא אמנם לא נכנס ל"רשימת המייסדים" הרשמית של ת"א, אך פעל רבות מאחורי הקלעים להקמתה. את הקרקע של אחוזת בית רשמו המייסדים על שמו, והוא היה נאמן החברה. ילין טרח רבות בדבר הקניה, בהתנדבות מלאה, מתוך התלהבות כבירה לרעיון ישוב הארץ אותו ירש מאבותיו. אחותו של דוד ילין, אף היא פעילה בהקמת תל אביב, היא רחל דנין, יחד עם בעלה יחזקאל דנין.
טבעי הדבר שכאשר דורכות רגליו של אלכסנדר על אדמת יפו, הוא ישים פעמיו לקרובי משפחתו, משפחת דנין, אותם הכיר מסיפוריה של אמו רבקה, בת דודתה של רחל דנין.
וכאשר ניגשים יחזקאל ורחל דנין (יחד עם המייסדים הנוספים) להקים את תל אביב, ומזמינים את אחיה דוד ילין להצטרף ליוזמה, טבעי הדבר שיציעו גם לקרוב משפחתם אלכסנדר הכהן להיות חלק מהפרויקט ההיסטורי-המשפחתי… אגב: מי שיעבור בדקדוק על רשימת המייסדים, עתיד לגלות עוד קשרי משפחה בין כמה מהמייסדים.
אם כן אפוא, שלושה נכדים של רבי דוד יעלין "פורץ חומות ירושלים" היו שותפים בפריצת חומות יפו הישנה ובהקמת העיר העברית החדשה – דוד ילין, רחל דנין, ור' אלכסנדר פייביש הכהן.
המשך יבוא…