מתברר שכבר בזמן הקמתה היה מי שדאג מהאלימות בעיר בת ים, והוא לא אחר מאחד מראשי מייסדי העיר.
ר' אליהו אהרן כהנא היה מראשוני היוזמים לקנית האדמה וליסוד השכונה הדתית-לאומית "בית וגן" שמדרום ליפו, יסודה של העיר בת ים. בשנות תר"פ-תרצ"ד היה חבר ועד השכונה, יחד עם ידידו ר' זלמן מייזל, ועם כמה מחבריו הדתיים מייסדי ת"א.
כהנא עקב בדריכות אחר התפתחות צביונה של בית וגן (בת ים), ודאג מאוד כשהגיעו לאוזניו שמועות קשות על התדרדרות רוחנית ותרבותית במקום. הוא צפה כבר אז את התופעות המגונות שלימים נתלו, לצערנו, בשמה של העיר – "בת ים"…
בשנת תרצ"ו פרסם כהנא מכתב נוקב בעיתון 'הארץ', בו שטח מספר דרישות בפני חבריו בוועד השכונה: "אני תמיד מתנגד להוציא דברים שכאלה לפרסום בחוץ, אך אני נאלץ לצאת הפעם מגדרי בכדי שחברי בית וגן ישימו לב ויתעניינו במצב הרוחני של האגודה, אשר הרבה תקוות תלו המייסדים בבית וגן".
אחר הקדמה ארוכה כתב כהנא כי יש צורך "להגיב על שמירת החוקים אשר כל חבר חתם כי בית וגן תהיה שכונה עברית ולאומית במלוא מובן המילה, ולדאבוננו הגדול אומרים כי בבית וגן יש חברים המחללים שבת בפרהסיה ועליכם למחות בעוז ולמסור לוועד שיבחר שיעמדו על המשמר להבא ולתקן את הקלקול".
בהמשך דבריו ביקש מהוועד להכריז על חוק נוסף: "לא להרשות לפתוח בתי משקאות לשתיית משקה חריף, ומי שרוצה לשתות יקנה בקבוק וילך הביתה לשתות, ולא לעשות מסחר קבוע לשתיית משקה חריף. המסחר המחפיר הזה המיט חרפה ודראון עולם על אחב"י בגולה, שאז לא הרשו ליהודים עסקים אחרים, אבל פה בארצנו אפשר לוותר על העסק ביש הזה. אנחנו רואים בכל יום ראשון יוצאים מבתי מסחר שכאלה אנשים מבוסים ועושים סקנדלים וגם מכים ביהודים, ודי ביזיון וקצף בעיר עברית ובארץ ישראל".
"אני רוצה לקוות שהחברים ישימו לב לכל אלה, ובית וגן תהיה לשם ולתפארת כי בעת שייסדנו אגודת בית וגן חלמנו לייסד שכונה חדשה, שכונה עברית לא רק בשם אלא גם במעשה. להרחיק קצת את הזוהמה [המוסרית] עד כמה שאפשר ולכן התרחקנו ללכת לדרום".
לא רק בהקמת בת ים היה שותף כהנא, אלא גם בייסוד העיר תל אביב. בשנת תרס"ט היה כהנא מעשרת החברים הראשונים של אגודת "אחוזת בית", הגרעין שממנו צמחה תל-אביב, העיר העברית הראשונה. כפי שסיפרנו בעבר, יותר ממחצית ממייסדי תל אביב היו שומרי תורה ומצוות, וחלקם גדלו בחדרים או בישיבות בישוב הישן בירושלים, כמו כהנא.
בהגרלת המגרשים לאחוזת בית ("הגרלת הצדפים" המפורסמת) הגריל כהנא את המגרש ברחוב יהודה הלוי 28, אך כיוון שהתגורר כבר בשכונת אחווה, אותה ייסד, ולא נזקק לבית באחוזת בית, מכר את מגרשו לסוחר הכובעים ר' חייקל פלמן, שבנה עליו את ביתו ב-1910.
כהנא היה ממייסדי לשכת המסחר ביפו-ת"א ומראשוני חבריה, ממייסדי בנק קופת-עם וחבר מועצתו, ממייסדי הסתדרות "המזרחי" ומפעיליה הבולטים.
במשך כל הזמן המשיך לפעול לטובת הכלל ולעזרת יחידים זקוקים, הן בתור חבר "אחוה" והן באופן פרטי, והכל בצנעה ובהתרחקות מן הפרסום והכבוד.
ר' אליהו אהרון כהנא נפטר בכ"ה באדר א' תשי"ז (1957), ונקבר בבית הקברות נחלת יצחק בגבול תל אביב.