באופן רשמי הסרטיפיקטים חולקו על ידי הרבנות הראשית. בפועל היו שלושה אנשים שארגנו את כל פעילות ההצלה, שבמסגרתה עלו כ-3,000 משפחות ארצה וניצלו מהשואה. עשרות אלפי צאצאיהם חיים כיום בארץ. ואלו שלושת הפעילים:
1. נשיא הרבנות – הראי"ה קוק.
2. בנו הרצי"ה קוק.
3. מזכיר הרבנות הראשית הרב החסיד ר' שמואל אהרן שזורי (וובר).
הרב שזורי, מתוקף היותו מזכיר, טיפל בכל התיקים ובכל העולים. הרב קוק והרצי"ה היו מעורבים בהרבה מאוד תיקים (אני לא יודע להגיד מספר מדויק), ובמיוחד בהעלאתם של רבנים חשובים או בחורי ישיבות, כל שכן אם הייתה לו היכרות אישית עם הדמויות. בכל אופן גם במקרים נוספים הוא היה חותם על המסמכים הנדרשים, והיה עוזר ככל יכולתו.
בעיני רבים מהעולים, אולי רובם, מי שהעלה אותם לארץ היה הרב קוק, גם אם מעורבותו בתיק שלהם הסתכמה בסך הכול בחתימה. כי שני העוזרים, הרצי"ה והרב שזורי, פעלו מאחורי הקלעים. כמדומני שעד השנים האחרונות בכלל לא ידעו שהרצי"ה היה מעורב בפרויקט הענק הזה. לאחר שזכו העולים לעלות לארץ היו מגיעים להודות לרב קוק על הסרטיפיקט, והיו מהם שהחליטו גם לאות תודה להיכנס וללמוד בישיבתו, ומתוך כך נסללה דרך חייהם בצורה אחרת ממה שהיה יכול להיות אילולי כן.
והנה כעת מתארח אצלי גיסי אברהם הי"ו שהוא נכדו של הרב מרדכי אליהו סלושץ זצ"ל. בספר שנכתב על הרב ('ארחות ותולדות רבי מרדכי אליהו סלושץ', נגיש באתר 'אוצר החכמה') מתוארת מסכת עלייתו ארצה, עם הקשיים והאתגרים הרבים שעמדו בדרכו הארוכה, וגם הרדיפות שזירזו אותו לעלות.
לאחר עלייתו "הרגיש הרב מרדכי אליהו חובה קדושה לתת את פריו לבעל הכרם שהוציאו מטיט היוון, הוא גאון ישראל הגראי"ה קוק, ששלח לו לרוסיה סרטיפיקט לעלות לארץ, לכן נכנס ללמוד בישיבת 'מרכז הרב'. תוך זמן קצר הגיע ר' מרדכי אליהו לכותל המזרח בישיבה, והתבלט בין המצויינים שבתלמידיה. הרב צבי יהודה והרב רענן פרשו עליו את חסותם, וכן דאגה למחסורו הרבנית הצדקה מרת רייזא רבקה ע"ה, אלמנתו של הרב זצ"ל".
כאמור, זוהי דוגמה אחת מיני רבות לבחורי ישיבות שעלו ארצה בזכות הסרטיפיקט שקיבלו מהרב קוק (או משליחיו הנ"ל), וראו לנכון לגמול לו טובה ולהיכנס לישיבתו.
מה שמעניין זה שהרב סלושץ כלל לא היה מודע לכל המאמץ שהיה כרוך בהעלאתו ארצה. חלפו עשרות שנים, עד אשר בשנת תשמ"ט הוא גילה להפתעתו את הכרטיס הנראה כאן בתמונה.
בראש הכרטיס מופיע הלוגו 'קרן פדיון שבויים' – שהוקמה ונוהלה על ידי הרב קוק, ומטרתה "הצלת צעירינו היקרים תופשי התורה מהמיצר של רוסיה". הכרטיס ניתן לנדיב בשם יחיאל פלורסהיים שנדב סכום של "חצי כרטיס אוניה בעד הבחור הנעלה ר' מרדכי אליהו סלושץ". על הכרטיס חתום הרצי"ה קוק, שכבר נפטר בינתיים.
אז הבין הרב סלושץ יותר את גודל ההשקעה שהייתה סביב עלייתו ארצה, הנפקת התעודות והשגת המימון הדרוש לכך.