לא נמצאו מוצרים בעגלת הקניות.
בפרקים הקודמים ראינו שכנראה לא היה באמת תנא בשם רבי יוסי בן פזי. הדמות שלו היא פיקטיבית, והסיפורים שהוא סיפר, המובאים בזוהר, לפחות בחלקם לא היו ולא נבראו.
מחבר ה'מדרש הנעלם' שבזוהר המציא את הדמות הנקראת 'רבי יוסי בן פזי' כדי לתת תוקף לדבריו (מעין מה שעשה מחבר פרקי דרבי אליעזר, מחבר שו"ת בשמים ראש, או מזייף ה'ירושלמי קדשים' – עם ההבדלה ביניהם).
אז מאיפה הגיע הכינוי 'בן פזי'? למה לא הספיק למחבר הזוהר לקרוא לדמות "רבי יוסי" סתם?
בתלמוד הבבלי יש דמויות שנקראות 'בן פזי', והמשמעות ברורה – לאביהם קראו בשם 'פזי'. אבל כאן, מכיוון שמדובר באיש בדוי, אין כל סיבה לציין מהו שם אביו.
התירוץ פשוט מאוד, ומופיע בזוהר עצמו.
הזוהר (סתרי תורה פרשת לך לך) מספר אגדה יפה על אדם בשם יוסי שרצה ללמוד תורה על מנת להתעשר. אמר רבי אבא (דמות פיקטיבית נוספת) לתלמידיו שיקראו לו "רבי יוסי מארא דעותרא ויוקרא" (עושר וכבוד). לאחר זמן מה הגיע עשיר גדול עם "כלי פז בידו", ואמר לרבי אבא שהוא רוצה לתת את הפז (=זהב) למישהו שילמדו תורה בעדו (תופעה מעניינת כשלעצמה, ואכמ"ל).
רבי אבא תיווך בין העשיר לרבי יוסי. העשיר נתן לרבי יוסי את הכוס והחל להעשיר אותו ורבי יוסי קיים את חלקו בעסקה ולמד. רבי אבא אמר עליו את הפסוק "לא יערכנה זהב וזכוכית, ותמורתה כלי פז" (איוב כח, יז).
אחר כך, הגיע רבי יוסי לרבי אבא ובכה באוזניו על שלקח עבור תורתו כסף. הוא החליט לחלק את עושרו לעניים וליתומים, ומשום כך קראו לו רבי יוסי בן פזי (מלשון פז, על פי הפסוק לעיל, וכן: "הנחמדים מזהב ומפז רב").
אם כן, הכינוי 'בן פזי' אינו כמו אצל כל חכמי התלמוד שנקראו 'בן פזי' על שם אביהם, אלא כאן הוא כינוי על שום מעשה שהיה, כשהמובן של 'פזי' הוא זהב, ומתוך הנחה שיש ביטוי 'כלי פז'. בן פזי = בעל כלי פז.
בשולי הדברים יש לציין כי הביטוי 'כלי פז' אינו מופיע בספרות התלמודית אפילו פעם אחת, מלבד כשמצוטט הפסוק הנ"ל פעמים ספורות. בהקשר לכך מעניין שהזוהר סיפר שאביו של העשיר הנ"ל היה בעצמו עשיר גדול עד כדי כך שבכל סעודה היו עורכים בשולחנו 12 כוסות עשויים מפז, והוא ירש מאביו את כל עושרו. כלומר מחבר הזוהר מניח שיש ביטוי שנקרא 'כלי פז' או 'כוסות פז'.
בספר 'סדר הדורות', בערכו של רבי יוסי בן פזי, הביא כמה מקורות זוהריים שבהם הוא נזכר. הוא מעמת את המקורות הללו עם המקורות התלמודיים, ומתקשה איך הדברים מסתדרים, מתוך תפיסה שאכן רבי יוסי בן פזי הוא דמות אמיתית. מכיוון שלא מצא תירוץ, סיכם: "ואולי.. כפי מה שכתבתי בכללים כי הרבה דברים כתבו האחרונים (עיין ר' אלעזר הקפר)".
ובכן אנו מבינים כעת שרבי יוסי בן פזי הוא דמות בדיונית, ושמו אינו מקרי, אלא מעיד על מהותו – משחק מילים של פז = זהב. רבי יוסי בן פזי מסמל את העושר, או את המתח שבין התורה לעושר.
יתכן שמחבר הזוהר סבר לתומו שכל 'בן פזי' שבתלמוד פירושו הוא: בן הזהב. ואכן מצינו אמוראים שנקראו "בן –" ופירוש הדבר הוא כינוי ולא שכך היה שם אביהם.
וכל מה שראינו עד הוא הכנה להפתעה הגדולה בסיפור, שתבוא בפרק הבא.
