"וידבר ה' אל משה לאמר" – מה זה בעצם 'לאמר'?
הפרשנות האמיתית לפסוק השכיח ביותר בתורה
הרשימה הבאה היא מורכבת. היא נוגעת בכמה סוגיות יסודיות בתורה, במפורש או במרומז. לכן אציע לכל הירא ורך הלבב, שידלג על הפוסט הזה.
הפסוק "וידבר ה' אל משה לאמר" הוא אחד הפסוקים השגורים ביותר בתורה. המילה 'לאמר' מופיעה רבות בתורה, מפרשת בראשית ועד וזאת הברכה. למעלה משלוש מאות פעם היא נזכרת בתורה, ולמעלה מתשע מאות פעם בכל התנ"ך.
מה פירוש המילה הזאת? אם זה נראה לכם פשוט, אולי תתפלאו לקרוא את המשך הדברים.
אתחיל מהסוף – כל פרשני המקרא, התנאים, האמוראים, הסבוראים, הגאונים, הראשונים וגם ראשוני האחרונים – לא הסכימו ביניהם על פירוש המילה הזאת.
אמנה כאן רשימה חלקית של רבותינו שביקשו להבין את המילה הטריוויאלית הזאת:
רבי ישמעאל, רבי שמעון בן עזאי, רבי עקיא, רבי שמעון בר יוחאי, רש"י, הרמב"ן, ראב"ע, רד"ק, חזקוני, רבינו בחיי, הזוהר, 'אור החיים', ר"י אברבנאל, השל"ה, בעל הכתב והקבלה, המלבי"ם,
וגם כמה מגדולי תנועת החסידות – כולם הציעו הצעות מענייות כיצד לפרש את המילה הזאת. אגב -ההצעות לא פעם מנוגדות זו לזו.
מה שמשותף לכל הפרשנים הללו, זה ההנחה ש'לאמר' זה מלשון אמירה. "וידבר ה' אל משה לאמר" – לאמר לאחרים.
מי הם אותם אחרים? ומה בדיוק צריך לומר להם? ומתי? על שאלות כגון אלו התאמצו הפרשנים לענות, בהתאם להקשר שבו נזכרה המילה 'לאמר'.
אבל זה לא מסתדר…
הבעיה היא שיש בתורה כמה מופעים של המילה 'לאמר' שאי אפשר בשום אופן להסביר את המילה 'לאמר' במשמעות של אמירה ודיבור.
למשל? בפעם הראשונה שמופיעה המילה הזאת: "ויברך אותם אלוהים לאמר: פרו ורבו"
וגם בפסוקים הבאים אי אפשר לומר ש'לאמר' זה מלשון אמירה:
"ויקרא את שמו נוח לאמר"
"ורבקה אמרה אל יעקב בנה לאמר הנה שמעתי את אביך מדבר אל עשו אחיך לאמר".
"ותקרא לאנשי ביתה ותאמר להם לאמר"
האמת? חבל על הזמן, אין צורך להביא דוגמאות. אם תפתחו קונקורדנציה, תגלו שבעשרות (!) פסוקים קשה מאוד, ולעיתים בלתי אפשרי, להסביר ש'לאמר' הכוונה להגיד.
אז מה זה 'לאמר'?
התחלת מאמר
פשוט מאוד:
לאמר = נקודתיים.
הראשון שכתב זאת, למיטב ידיעתי, הוא הגר"א, שהיה מחובר מאוד ללימוד התנ"ך על פי פשט. תלמידיו ראו בו שליח ממרום להשיב את עם ישראל ללימוד הפשט וההתרחקות מפלפול. כמה יפה ונאה שהוא הראשון שהסביר כך.
וכך ניסח זאת הגר"א:
"לאמר = התחלת מאמר הוא. פירוש, עד 'לאמר' הודיע הכתבו שדיבר ה' עם יהושע, וממילת 'לאמר' התחלת מאמר שאחריו".
עכשיו תעברו על כל מאות הפעמים שכתובה המילה הזאת בתנ"ך, ותשימו במקומה נקודתיים (או פתיחת מרכאות), ותראו שזה באמת עובד!
איך זה התגלה?
איך הגר"א "עלה" על המשמעות הזאת?
הוא פשוט פתח קונקורדנציה (לא באמת, הוא ידע תנ"ך בעל פה), וחיפש אחר משמעות שתתאים בכל המופעים של מילה זו.
זו קריאה מדעית של התורה, במובן הזה שאיננו מחפשים משמעות דרשנית שמתאימה לאזכור יחיד של המילה העלומה או לכמה פסוקים שבהם היא נזכרת, אלא מחפשים משמעות ריאלית, ופירושו של דבר – בין היתר – שהיא צריכה להתאים לכל המופעים של המילה. זו קריאה מדעית, ומבחינה מסוימת מסיטה הצידה כמה מהדרשות שנתלו במשך הדורות על מילה זו, שלפי הגר"א אין כל צורך לדרוש אותה יותר מכל מילה 'מובנת' אחרת.
איך זה לא התגלה עד הגר"א?
ואיך אף אחד מכל הגאונים האדירים שקדמו לגר"א לא הבין זאת?
זו שאלה מעניינת אך מבחינתי היא גם בלתי-רלוונטית כשאנו עוסקים בסוגיית משמעות המילה 'לאמר'. העובדה שאלף גאונים לא חשבו על חידוש כלשהו אינה מלמדת כלל וכלל על מידת אמיתותו. האמת מדברת בעד עצמה.
בעוד זמן מה אחשוף כאן חידוש גדול מאוד שלא עמדו עליו כל קדמונינו, תנאים, אמוראים, ראשונים ואחרונים, אף אחד מעשרות אלפי רבותינו לא הבחין בו כלל, ואף גם אף חוקר וחכם בכל הדורות לא הבינו אותו, אף שהוא פשוט בתכלית. ברגע שתשמעו אותו אתם בוודאי תתפלאו איך לא חשבתם עליו בעצמכם.
לפעמים כשאני משתף בחידושים שעולים לי בלימודי ובמחקרי, אני מקבל תגובות: "נו באמת, משה, איך אתה מצאת משהו שהגר"א לא ידע? האם אתה חכם יותר מהרמב"ם? האר"י לא ידע שהזוהר נכתב במאה ה-13 ולך זה ברור?
ובכן, לפעמים האוצר מתחת לגשר. לפעמים הידע, אשר כשלעצמו הנו מבורך מאוד, דווקא מרחיק אותנו מהפתרון הכל־כך פשוט של התעלומה, שמונח ממש מתחת לאף שלנו.
לפעמים דווקא אדם עם הארץ, שמגיע בלי שום ידע מוקדם על הסוגיה, יגלה לתומו מרגלית יקרה שפרופסורים מחוכמים לא הבחינו בה. לא בגלל שהוא גאון, אלא להפך, כי הוא עם הארץ וחסר ידע, וזה גופא היתרון שלו. ואולי זה בחינת 'ומתלמידי יותר מכולם'.
הסוד הגנוז הוא סוד בגלל ידע, לא בגלל אי-ידע.
עידוד הלימוד
ואני רואה כאן דבר נפלא ומעודד. שהרי לכאורה מה כבר נותר לנו לחדש בתורה? ומה הערך של הלימוד והעיון שלנו, אחרי שרבבות לומדים גאונים ומפולפלים דשו בכל פסוק בתורה וכל סוגיה בגמרא?
אך מתוך הדברים שכתבתי אפשר להבין שכל אדם יכול למצוא בתורה רבדים שטרם התגלו, פירושים שהוא הראשון שמצא. זה פשוט מדהים.
אלפי שנים חלפו מאז נכתבה התורה ונמסרה לישראל, ועדיין אפשר בהחלט למצוא בה מרגליות ופנינים יקרות שעד היום לא התגלו!
זה לא מקטין את כל העבודה הפרשנית הענקית שנעשתה בכל הדורות. אין מילים לתאר את חשיבותה בכמות ובאיכות. זה בא לעודד ולחזק אותנו בלימודנו, לדעת שנותרו לנו מקומות להתגדר בהם, שגדולי עולם ואף מליוני לומדים לא ראו לפנינו.
כך היא דרכה של תורה…
