הרופא הדגול שבתי דונולו: מחכמי הזוהר, שחי בתקופת הגאונים

ביום מיוחד זה, ל"ג בעומר, בו חוגגים רבבות עמך בית ישראל את הפצת מעיינותיו של רשב"י בספרו הזוהר הקדוש, כדאי לזכור גם את יתר רבותינו אשר אור תורתם זורח בספר הזוהר, שהרי ספר זה אינו רק תורת רשב"י, אלא תורתם של הרבה מגדולי ישראל וחכמיו, שהתוועדו יחד ומתוך החבורה יצאה תורה חדשה לישראל.

אחד מהאישים החשובים שדבריהם מובאים בספר הזוהר הוא ר' שבתי דונולו.

הוא היה זה שכתב את ספר הרפואה העברי הראשון על אדמת אירופה הנוצרית. לבו נמשך אחרי הרפואה והאסטרונומיה, והוא נודע כרופא מומחה. הוא חי בסוף תקופת רבותינו הגאונים (במאה העשירית למניינם).

רש"י, בפירושו לתלמוד בבלי, מסכת עירובין, דף נ"ו, עמוד א', כותב בהסבר על שבעת הכוכבים:

"ור' שבתי דנול"ו הרופא זצ"ל פירשו היטב בספר חכמוני שלו".

דברי תורתו של רבי שבתי מופיעים בזוהר בכמה מקומות, לעיתים בעילום שם. נביא כאן דוגמה אחת מתוך דבריו ויהיו הדברים לעילוי נשמתו הטהורה:

איתא בזוהר פרשת בלק (מתורגם כאן מארמית, השפה שכנראה בה דיברו בתקופתו של רבי שבתי):

עַכְשָׁו יֵשׁ לָדַעַת, תֹּהוּ, שֶׁהוּא קַו יָרֹק, מַהוּ קַו יָרֹק? אֶלָּא מָצָאנוּ בְּסֵפֶר הָרוֹפֵא מִקַּרְטִינָאָה, וְיוּדָן שֶׁל קֵסָרִי שְׁמוֹ, וְקוֹרְאִים אֶת שְׁמוֹ הָרוֹפֵא הַקַּרְטִינָאִי, מִשּׁוּם שֶׁהוּא גָּדוֹל עַל כָּל הָרוֹפְאִים וְנִכְבָּד בְּחָכְמָה. וְכָךְ אוֹמְרִים בְּלָשׁוֹן פַּרְסִי לְאָדָם נִכְבָּד. וְהוּא הָיָה אוֹמֵר, וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ, מַה זֶּה תֹּהוּ? הוּא קַו יָרֹק שֶׁמַּקִּיף כָּל הָעוֹלָם, וּמִי הוּא? קְלִפַּת הָאֱגוֹז, וְזוֹהִי הַקְּלִפָּה הַחִיצוֹנָה, שֶׁהִיא יְרֻקָּה.

מיהו הרופא הקרטינאי? זהו הרופא ר' שבתי דונולו זיע"א, שעסק בביאור אותו 'קו ירוק' בספר 'חכמוני' שחיבר, וזה לשונו:

"נעשה הרפש וטיט שהוציא תוהו, זה קו ירוק שמקיף את העולם מסביב, והוא כדבר ריק וחושך שאין בו מושב בריות".

ולא רק שמועותיו של ר' שבתי דונולו מתבדרות בחבורא קדישא בזוהר, אלא גם של אסף הרופא, אף הוא מתקופת הגאונים. כמה מבין המאושפזים בבית החולים הקרוי על שמו יודעים שהוא היה מחברייא קדישא של חכמי הזוהר?

וזה דבר חידוש, שחכמי הרפואה וגדולי המשכילים הם חלק מתורת הזוהר, ומסתבר לומר שבבית מדרשם של חכמי הזוהר עסקו בתורה ועבודה, כמידתו של שמעון הפקולי.

על דמותו ותורתו של אסף הרופא נקדיש בעתיד אי"ה פרק בפני עצמו.

זכותם של כל חכמי הזוהר תגן עלינו ועל כל ישראל, ימליצו טוב בעדינו, ויעוררו רחמי שמים מרובים על עם ישראל הנתון בצרה ובשביה.