"אם יהודי חסיד ועשיר כמוהו אינו מעסיק בעבודותיו פועלים יהודים, הרי זה נחשב לחילול השם "

תגלית – שיחה עם הרב קוק על 'עבודה עברית'

מצאתי אתמול שיחה מעניינת של הרב קוק זצ"ל על אודות עבודה עברית – נושא שהעסיק מאוד את הישוב היהודי בארץ מראשית דרכו, ורלוונטי לרבים מאיתנו גם היום.

מי שהיה עד לשיחה והעלה אותה על הכתב חתם בשם "ש' הכהן'" (איני יודע מיהו). הוא פרסם אותה בעיתון 'הנתיבה' שנדפס בירושלים בשנות השלושים, מטעם 'הפועל המזרחי'. בפתח דבריו הקדים וכתב:

"רצוני רק למסור 'שיחת חולין' של תלמיד חכם, גדול הדור, שהיא בשבילנו תורה שלמה, ללמדה ולשננה אנו צריכים".

לטובת אלו שאין להם כוח או זמן לקרוא את הדיאלוג המלא בין הרב קוק לבעל הבית החסיד אביא את מסקנת דברי הרב: "אם יהודי חסיד ועשיר כמוהו אינו מעסיק בעבודותיו פועלים יהודים, הרי זה נחשב לחילול השם ממש שאי אפשר לכפרו במאות צדקות".

*

נודע לו לרבנו הרב קוק שליט"א שיהודי אמריקאי אחד שהנהו גם חסיד נותן לסקל את חצרו ע"י עובדים לא יהודים. אמנם בבניית הבית עצמו העסיק רק פועלים יהודים, ורק כאשר הגיע לפנוי החצר וסיקולו גבר עליו יצר הקמוץ ורצה להשתמש בעבודה זולה.

הרב קוק פנה אליו בנידון זה והייתי עד שמועה לשיחה הבאה:

הרב יצאה עליו קטגוריא ר' חיים, שאינו מעסיק פועלים יהודים. הנכון הדבר?

ר' חיים: (בתמיהה) אנכי?!

[הרב:] כן, כך מסרו לי. אמרו שבעבודת סיקול החצר כב' מעסיק פועלים לא יהודים.

– לעבודה זאת כל יהודי בירושלים אינו משתמש ביהודים.

– נניח שכן הוא, אולם כפי שמסרו הרי כב' מעסיק גם בעבודות אחרות לא יהודים.

– הפועל ששכרתי מוציא את פסולת האבנים שנשארו מן הבניין בחצר, מבלי שכר מיוחד, רק תנאי התנה אתי שלמען הקל לעבודתו, עלי להעסיק פועלים אחדים ללקוט את האבנים.

– ופועלים יהודים אינם יכולים לעשות את עבודת הליקוט?

– רבי, אני שואל: האם על פי דין אני מחויב להעסיק פועלים יהודים, בשעה שהאחרים עושים את העבודה בזול יותר?

– ראשית הרי גם 'תקנות ציבור' הן הלכות שעלינו לשמרן, וחוץ מזה הרי כב' ידוע לעשיר ולבעל צדקה, והצדקה היותר אמתית הרי היא הספקת פרנסה ליהודי.

– את ביתי הלא בניתי רק ע"י פועלים יהודים, ולבסוף גם להכותני אמרו.
הרב נאנח ואומר: אמרו להכותו?!

האמריקאי כבר חשב ששכנע את הרב וממשיך בטון של נצחון:

– כן, כן, להכות רצו! יש לי עדים לכך.

– ויגע בעצמו ר' חיים – ממשיך הרב – עד כמה קדושים הם בני ישראל. היה לו סכסוך עם פועלים יהודים ובתוך סערת הוכוח אמרו להכותו, – אבל רק אמרו. ואחרים שאתם לא היה לו סכסוך כלל, לא הסתפקו כלל ב"אמירה" בלבד.

– רבי, הפועלים היהודים הם מחללים שבת ויו"ט, אוכלים נבלות וטרפות, והרב מהפך בזכותם?

אסור להטיח דברים כאלה על צבור שלם! עד שלא נתברר על מי שהוא שעבר על הדת, הרי הוא בחזקת כשרות. וליתר שאת, אפשר להקפיד להשתמש בפועלים דתיים! בחברי הפועל המזרחי, בפועלים התימנים. והם כולם שומרי תורה ומצוה. אולם לדעתי אין להבדיל בעבודה, כי מלבד מה שבעל 'חסד לאברהם' אומר ש"כל הדר באר"י הריהו צדיק גמור, – אם גם לפי מעשיו אינו נראה לכך" – – –

האמריקאי נכנס בדברי הרב ומשסעו:

"אין לנו לדון אלא לפי המעשים שהננו עדים לראותם.

– הזכרתי את ה'חסד לאברהם' רק בתור מאמר מוסגר. בכל אופן הרי רוצים אנו שגם העבריינים יחזרו בתשובה וישובו לשמור את התורה ומצוותיה, ולא יבואו עלינו בטענות, כפי שכבר שמעתי אומרים: "החרדים רוצים לזכות אותנו רק ב'עולם הבא' אבל עיניהם צרות לדאוג למעננו גם במעט 'עולם הזה': עבודה ופרנסה. דברים אלה הם מוסרים לאחרים, לזרים". מעשה כזה גם מכביד על עבודת ההשפעה מרוח התורה עליהם. ואם יהודי חסיד ועשיר כמוהו אינו מעסיק בעבודותיו פועלים יהודים, הרי זה נחשב לחילול השם ממש שאי אפשר לכפרו במאות צדקות.

– רבי, אני אני אודה לו על האמת: קשה עליי לראות יהודים בעבודה קשה.

– כך? קשה עליו לראות יהודים עובדים קשה? ואם הם גועים ח"ו ברעב, זה לא איכפת לו? רבים הם בין הפועלים שבשום פנים לא יקבלו נדבה. הדבר היחידי שאנו יכולים ומחויבים לתת לו הוא עבודה. ר' חיים, ר' חיים! עלינו להעסיק פועלים יהודים!