נודעתי פה בורשה לאחד מהני מחצדי חקלא דמתתרכין אבתרא דקב"ה ושכינתי' והוא נכד לאיש-מופת מפורסם מאוד בוולין ופודלי': הרה"ק ר' מרדכי מנשכיז (בעל 'רשפי אש'), שמספרים עליו, על ר' מרדכי הנ"ל, ענינים של תחית-המתים ועוד פלאות כאלה, אשר הם פלאי-פלאים אפילו לחסידים, המספרים תמיד נפלאות מרבותיהם. הנכד האמור איננו יודע מן הספרות החדשה עד-מה ואיננו בקיא כל עיקר בטיבן של המחשבות הגדולות המנסרות עתה בעולם. והנה בשוחחי עמו נשתוממתי לשמוע ממנו (אף כי בסגנון חסידי מיוחד) אותן המחשבות עצמן של רום כ"ק על הגאולה, שהוא עומד ומצפה לה משעה לשעה. העירותיו, שקרוב לדבריו נאמר בספרי כ"ק ונוכחתי שאיננו יודע מספרי כ"ק מאומה ואפילו את שמו איננו מכיר. אמרתי לו, ששם כ"ק "אברהם יצחק" ובקש ממני לשאול את פי רום כ"ק אם לא הי' לו מעין חזיון או מעין הערה ממרומים בניסן שנת תרפ"ב על דבר מגיד מישרים ששמו אהרן (הוא שם הנכד האמור), כי לו, לנכד האמור, הוגד במעין חזיון כזה, שענין זה נגלה גם לאחד ששמו אברהם (אבר-מה – הקדמת הזוהר), ועלתה במחשבתו, בדברי עמו על רום כ"ק, אולי רום כ"ק הוא אותו אברהם.
יודע אנוכי, שרום כ"ק בתור גאון התורה מתרחק בודאי מחזיונות כאלה, אבל הוכרחתי להבטיח לנכד האמור לכתוב לרום כ"ק ולשאלהו.
הבטחתי לו – – – בשביל ששמעתי ממנו, כאמור למעלה, דברים רבים בנוגע לגאולה, שבא אליהם בדרך חזיוני, והם קרובים מאד מאד לשאיפות תקוות אמונות של רום כ"ק בדבר השלום הכללי, מלכות שמים וגילוי אלוקות בעולם, תחית הקודש, תחית הנשמות אפילו של אלה שכבר נפלו, ירדו ושקעו וכו' וכו' וכו'.
כי על כן אבקש את רום כ"ק להשיבני כמקודם, אם זוכר הוא מעין איזה חזיון שחזה בשנת תרפ"ב, שקשור הוא בשם מגיד מישרים אהרן, ובכלל מעט מזעיר מאותם הדברים הנוקבים ויורדים עד התהום, מקשרים את הראשית עם האחרית ומגלים את סוף המעשה במחשבה תחילה.
ישיב נא לבנו היקר ר' צבי יהודה בשבילי או ישר אלי – – – בשביל שטרדותיו עצומות מאוד יוכל כ"ק להשיבני בקצור נמרץ.
והנני משתחוה בקידה לפני רום כ"ק דורש שלומו היקר
הלל צייטלין
ר' הלל צייטלין
על האגרת
האגרת הזאת נדפסה בעתון הצופה וכן ב'ספר צייטלין', שם הוסיפו העורכים את ההערה הבאה:
בהערה על זה כתוב:
אגרת זו מגלה דרך אגב את יחסו של צייטלין למרן זצ"ל וגישתו התמימה-החסידית-הסתורית להערה ממרומים בחזיון לילה.
הרצי"ה קוק סיפר לתלמידיו על מכתבו של צייטלין, והוסיף הרצי"ה שאביו הראי"ה קרא את המכתב ולא הגיב עליו [ראו 'עיטורי כהנים' גליון 60].
מכך שהרצי"ה הזכיר סיפור זה, ואף לא ציין שהראי"ה מחה כנגד מחשבתו של צייטלין, מובן ששתיקתו של הראי"ה הייתה כהודאה בדבר.
מיהו האדמו"ר?
ר' הלל צייטלין לא מפרט בדיוק מיהו אותו צדיק נסתר שזכה להתגלות מגיד, ושככל הנראה היה לו קשר רוחני עם הראי"ה. לאחר חיפוש מדוקדק מצאנו פרטים עליו.
ובכן, מדובר באדמו"ר רבי אהרן קצנלבויגן זצ"ל מסורוצק, בנו של רבי יעקב יוסף מקונסטנטין, וחתנו של רבי אפרים פישל אב"ד אוחאטי.
הוא מילא את מקום אביו כאדמו"ר בקונסטנטין. במלחמת העולם הראשונה, בשנת תרע"ה, עבר לפולין. הוא התיישב בסרוצק, ובשמה התפרסם. משם עבר לאוטווצק ולבסוף התגורר בורשה. התפרסם בלחניו ובתפילתו העריבה, המונים נהרו לשמוע את תפילותיו.
האדמו"ר נסתלק בי"ד חשון תרפ"ז. על קברו בורשה נבנה אוהל והוא שרד גם לאחר השואה.
הותיר אחריו שני בנים: רבי יעקב יוסף ורבי ברוך מווארשא. שניהם לא שימשו ברבנות, אך נודעו כת"ח ויראי שמים.
ועובדה מעניינת לסיום: ככל הנראה לאחר מכן (בין השנים תרפ"ד ועד לפטירתו) נוצר הכרות מסוימת בינו לבין הראי"ה.
