חבר העניק לי במתנה כרך של גליונות 'הפלס' שנדפסו לפני יותר מ-100 שנה באירופה. כתב עת חשוב וידוע, ושאלתי את עצמי מה כבר אפשר למצוא שם, כל כך הרבה חקרו וכתבו עליו. הרב קוק פרסם שם סדרת מאמרים תחת הכותרת 'תעודת ישראל ולאומיותו'. לימים התעורר דיון בחוגי 'מרכז הרב' האם הם באמת משקפים את השקפתו הקוקניקית של הרב. גם הרצי"ה השתתף בדיון וחיוה את דעתו.
שער הגיליון הראשון של 'הפלס'
התחלתי לדפדף בכרך, דפים מצהיבים אך שלמים ויפים. ופתאום אני רואה מאמר הפותח בסגנון אישי, ובו כתוב כך:
"זה כעשר שנים הנני נודד בערים אשר שם מעטים הם אחינו בני ישראל…"
עשר שנים! מיהו הרב הנודד הזה? לפני שהמשכתי לקרוא את גוף המאמר, קפצתי לסופו, בעמוד הבא, כדי לראות את חתימתו.
וכאן נכונה לי אכזבה-הפתעה: הוא לא חתם בשמו, אלא בשם ספרותי די מוזר: "זקוק".
זקוק? למה הוא זקוק? מה משמעות הביטוי? ואולי הכוונה מזוקק=טהור?
חזרתי אחורה והתחלתי לקרוא ביסודיות את המאמר של הרב הנודד.
"זה כעשר שנים הנני נודד בערים אשר שם מעטים הם אחינו בני ישראל, ומאז שמתי עיניי ולבי להשגיח על המזוזות אם קבועות הן כדינן על פתחי הבתים שבהן הנני יוצא ובא לרגלי עסקי ופעמים רבות תבאנה לידי גם להגיהן, ומה אומר לאדוני? הנני משתומם על העזובה הרבה ועל הבקיעים בחומת ד' כי רבו. ולא אגזם אם אומר כי רוב המזוזות פסולות הנה מתחילתן, וכתבן תעיד עליהן כי איזה נער קטן כתבן".
"הרימו מכשול" – מאמר מאת זקוק
הוא נוכח לדעת שהרבה מזוזות – פסולות הן, וביקש לעורר על כך את הציבור.
מיד אחרי המאמר הזה, מופיע מכתב מאת הרב נחום אליהו אייזנשטיין, שמעורר על תפילין פסולות. ובמכתב הוא מזכיר מאמר שכתב האדר"ת.
כאן יש קצה חוט לפתרון החידה מיהו 'זקוק' אבל עוד רגע נגיע לזה…
לאחר המכתב הנ"ל כתב העורך, הרב עקיבא אליהו רבינוביץ, מאמר מסכם תחת הכותרת 'עצה הוגנת', בו שטח את רעיונותיו כיצד למנוע בעיות של פסולים במזוזות ובתפילין.
עצה הוגנת – מאת העורך
כל העיסוק הזה בתפילין ובמזוזות היה כה חשוב לעורך, עד שבחר לפתוח אתו את הגיליון הראשון של כתב העת 'הפלס'!
עכשיו נשוב לשאלה: מיהו הרב הנודד-הנוסע אשר חתם את שמו "זקוק"?
מיד כשראיתי את השם 'זקוק' חשבתי כמובן על… הרב קוק. ושלוש סיבות לכך:
א. המילה 'זקוק' דומה מאוד למילה 'קוק'.
ב. הרב קוק, כידוע, ערך מסע גדול ברחבי ליטא, שבו עורר אנשים להניח תפילין במקומם הנכון על הראש. וכתב ספר שנקרא 'חבש פאר' על עניין התפילין בכלל ועל הנחתן במקום הנכון בפרט. אז נכון שפה מספר הכותב על מסע שבו עורר על מזוזות, אבל זה מאוד דומה.
ג. הסיבה השלישית היא סוד חצי גלוי, אני לא יודע עד כמה החוקרים עמדו עליו.
כתב העת 'הפלס' לכאורה נתן במה לקהל מגוון של כותבים, מרחבי ליטא, אבל אחוז גבוה מהם – קרובי משפחה אחד של השני.
כמובן, "במקרה" גם העורך שייך למשפחה הנכבדת הזאת – משפחת רבינוביץ (תאומים).
רבע מהמאמרים נכתבו על ידי בני המשפחה, וגם במאמרים אחרים – לא פעם ולא פעמיים נזכרים רבנים מהמשפחה המסועפת והמכובדת רבינוביץ.
ואיך זה קשור לרב קוק?
החותן הראשון של הרב קוק הוא האדר"ת, הלא הוא רבי אליהו דוד רבינוביץ תאומים.
אחרי פטירת אשתו הראשונה, נשא הרב קוק לאישה את בת דודתה, בתו של רבי צבי יהודה רבינוביץ תאומים.
הרב צבי יהודה תאומים
כלומר הוא היה בתוך משפחת רבינוביץ… אבל כאן זה ממש לא נגמר.
בתו של הרב קוק התחתנה עם הרב ישראל שמעון רבינוביץ בנו של האדר"ת. וכך האדר"ת הוא גם חותנו וגם מחותנו של הרב קוק.
אגב, במשפחת רבינוביץ היה מקובל להתחתן בתוך החמולה, בהזדמנות אולי אפרט על כך.
לכן כשמופיע מאמר בגיליון הראשון של 'הפלס', בעילום שם, וכתוב בסופו 'זקוק', סבירות גבוהה מאוד שיש קשר לרב קוק. מכיוון שזה גיליון ראשון, הציבור הרחב עדיין לא כל כך מכיר את העיתון ואיך ישלח אליו מאמרים לפרסום? אלא אם מדובר בקרובי משפחה של העורך…
אבל… במחשבה שניה אמרתי לעצמי: זה לא מאמר של הרב קוק. הוא לא זקוק לכתוב מאמר בעילום שם, אם באותו גיליון מופיע מאמר שלו, עם שמו המלא.
אז מיהו זקוק? פשוט מאוד –
ז'למן קוק. הלא הוא רבי שלמה זלמן הכהן קוק, אביו של הרב קוק.
רש"ז קוק אכן נדד ברחבי העולם היהודי בתור שד"ר (מגייס כספים) של ישיבת וולוז'ין המעטירה. יש על כך סיפורים יפים, על ביקוריו בקווקז ועוד.
מסתבר מאוד שהוא זה שכתב את המאמר בו עורר על כשרות המזוזות.
ואם נכונה השערתי, יוצא שהרב קוק האבא (ר' שלמה זלמן) עורר את עם ישראל לכשרות המזוזות, ואילו הבן – הראי"ה – עורר (בחפיפה מסוימת) לכשרות התפילין…
רש"ז קוק אכן נדד ברחבי העולם היהודי בתור שד"ר (מגייס כספים) של ישיבת וולוז'ין המעטירה. יש על כך סיפורים יפים, על ביקוריו בקווקז ועוד.
