ראיון נדיר עם הרב קוק, רבה של ארץ ישראל

הרב כתריאל טכורש זצ"ל, מייסד וראש בית התפילה 'בית אברהם' בולצלבק שבפולין, זכה להגשים את חלומו לעלות לארץ בחודש טבת תרצ"ג, יחד עם משפחתו.

לקראת עלייתו נערכה לכבודו מסיבה חגיגית בסניף צעירי מזרחי בעיר.

יומיים אחרי שזכה לדרוך על אדמת הקודש, הגיע הרב טכורש לבית הרב קוק בירושלים ונפגש עימו. שתי מטרות היו לפגישה: האחת – לבשר לרב קוק על הקמת 'בית אברהם' על שמו, ולבקש את הדרכתו הרוחנית עבור החסידים. המטרה השנייה – לראיין אותו עבור עיתונה של תנועת המזרחי בפולין.

הרב קוק קיבל את הרב טכורש באהבה ובשמחה. במהלך השיחה אמר לו: "אתם הכתרתם אותי בתור אדמו"ר – לא אדמו"ר אנוכי… אולם אני שמח ששמי קשור עם בית מקדש מעט שמרביצים בו תורה ויראה, ויהי חלקי עימכם".

הרב קוק הביע את רצונו לעמוד בקשר אמיץ עם הנהלת בית התפילה בית אברהם. הוא נתן הוראה למסור לידי הרב טכורש את ספריו על מנת לשלוח אותם לוולוצלבק, ונתן הוראות מסוימות ביחס לצורת הלימוד בספריו.

במהלך הביקור שוחח הרב טכורש עם הרב קוק על ענייני השעה והדור. את תוכן השיחה העלה על הכתב ופרסם בסמוך בעיתון 'די יודישע שטימע' שנדפס בוורשה. היה זה עיתון של תנועת תורה ועבודה והמזרחי בפולין.

בדרך אגב נציין כי זהו אחד מהראיונות העיתונאיים הבודדים שנערכו עם הרב קוק.

הריאיון פורסם ביידיש, תחת הכותרת 'געשפרעך מיט [שיחה עם] הרב הראשי הגרא"י קוק שליט"א'. נביא כאן תרגום של הדברים, שנכתבו על ידי הרב טכורש בגוף ראשון:

מיד עם בואי לארץ ישראל ראיתי חובה לעצמי לבקר אצל הרב קוק שליט"א, האישיות הרוחנית הגדולה, ולבקש ממנו ריאיון בנושאים אקטואליים שונים עבור עיתוננו.

משנכנסת לחדר ההמתנה אתה חש מיד בכובד המשקל ובפעילות הענפה של הגאון הדגול הזה בכל שטחי החיים היהודיים. אתה פוגש שם טיפוסים שונים של אנשים המצפים לפגישה עימו: רבנים, חכמים, סופרים, פרופסורים, אנשי ציבור, ראשי ישיבות, עיתונאים – וכולם משתוקקים להיכנס אל הרב, האחד בא עם סוגיה קשה בידו, האחר עם שאלה מסובכת בפיו, השלישי מחפש עצה לבעיות אקטואליות שונות, וכן הלאה.

הגרא"י קוק שליט"א מרשים מאוד בהופעת פניו העדינות. מבטו החודר ועומק מחשבתו הרצינית מבליטים שלפנינו אישיות מיוחדת, אישיות המופיעה לעיתים נדירות, בתקופות מיוחדות.

נועם דיבורו ויחסו הלבבי אל כל אחד מקרינים את ענוותנותו ותמימותו. הוא בעל מידות שאין למעלה הימנו ואוהב ישראל בלב, בנפש ובנשמה. מקרב כל אדם באהבה נאמנה, ועל כולם בולטת אהבתו ללא גבול לארץ ישראל, אהבה שאין ביכולת אנוש להעריכה.

במוסרי לו פרישת שלום נערצת מתנועת המזרחי ומצעירי המזרחי בוולוצלבק, בדבר יסוד בית תפילה על שמו, השיב בהערה: "הלא אין אני רבי אלא רב", ולכן קצת לא נוח לו עם הקמת שטיבלאך בפולין על שמו. הבהרתי לו כי עיקר כוונתנו בפעולה זו לשאוב ממנו תורה ויראה, ובעקבות הסבר זה הסכים, בענוותו הגדולה, שבית התפילה ייקרא על שמו.

מתוך שיחתי עימו על המצב של היהודים בפולין, הגענו לדבר על כמה עניינים בחיים היהודיים בארץ ובגולה.

השאלה הראשונה ששאלתי היתה האם יש השפעה לטובה על הגופים המובילים של התנועה הציונית העולמית, הוועד הלאומי וכו'.

על כך הרב ענה לי, שהוא רואה לאחרונה שינוי משביע רצון מצד ההנהגה הציונית ביחס לעניינים דתיים, בין היתר במתן תקציב דתי מדי חודש בחודשו. למרות שהסכום קטן, בהתחשב במשבר הכספי הנורא השורר בסוכנות היהודית, זה משביע רצון. יש לנו הרבה להודות ל"יהודי" (כך התבטא הרב) ר' יהושע העשל פרבשטיין, היושב בהנהלה הפועלת. הכסף מיועד לצורכי שוחטים ורבנים במושבות, אשר מחולקים יחד עם המרכז העולמי של המזרחי תחת פיקוחו.

מהי עמדתו ביחס לכנסת ישראל, וכיצד היא מתפתחת?

הרב: אני רואה באחדות האומה ובניין הארץ כאחד מקודשי הקודשים, וכל מה שמוביל לאחדות הוא יקר לי. אני רואה בו דבר חשוב ויקר. לכן, עמדת אגודת ישראל אינה מובנת, זה שהיא אינה רוצה להבין את הדבר הגדול והקדוש הזה של אחדות ובניין הארץ, ומפגינה מעט כוח, יוצרת קהילות נפרדות עם שחיטות נפרדות. למרות רצוני הטוב והשפעתי על כל חלקי האוכלוסייה היהודית, איני יכול להשפיע על האגודה.

היה זמן שבו אגודת ישראל הזמינה אותי לקונגרס הראשון שלה בפרנקפורט. נראה לי זה היה בשנת 1914. אני הצבתי אז כמה תנאים כדי להשתתף באופן פעיל שם, והם מילאו את התנאים. אך בשנים האחרונות מנהלת האגודה מדיניות מפלגתית. אחדות האומה בבניין הארץ, כפי שאמרתי, זה קודש הקודשים עבורי, לכן אני מצטער שאגודת ישראל לא הולכת בדרך זו.

האם אוכל להסכים לכך? כאשר האגודה יצאה בקריאה בירושלים שעליה להמשיך ולצאת מ'כנסת ישראל', תוך הדגשה באותיות זועקות כי מי שהתורה והאמונה יקרים לליבו, יעזוב את 'כנסת ישראל'? הדבר משפיע על המונים דתיים אשר אינם מודעים למה שבאמת קורה כאן, וממילא נהרסת האחדות, ונכנסת בהלה בחיים היהודיים. בשל כך לא ניתן לייצב את חיי הקהילה ולהגיע למצב נורמלי כפי שהוא מתנהל בתל אביב".

איזה רושם עשו על הרב הפשקווילים האחרונים של צעירי אגודת ישראל בירושלים?

הרב: אני בקושי שם לב לדברים כאלה. אני יודע שזה נעשה על ידי כמה בלתי אחראים, חצופים, ואם הם מסיתים פעם נגד אדם, זה אינו לשם שמיים, אלא לשם פרנסה, בזה אני משוכנע, ולכן אני לא מבין על מה מתלוננים, כי צריך לעבור על עסקי פרנסה מזיקים כאלה לסדר היום!.

*

המשך השיחה היה על מצב ארץ ישראל והמושבות. על כך הסביר לי הרב שאומנם עדיין יש הרבה לעשות בתחום הדת, אבל יש להודות שהמזרחי עשה הרבה למען ההתעוררות הדתית בארץ ישראל, ובמיוחד בתחום החינוך. הגם שאפשר עדיין לעשות יותר, אילו היו מספיק אמצעים כספיים, אבל באופן כללי יש התקדמות רבה בתחום החינוך.

הרב: "מצב התורה בישיבות אינו מספק. יש בירושלים כמה ישיבות חשובות, אשר עומדות ברמה רוחנית ראויה, ביניהן גם ישיבת חברון, אשר הועברה לירושלים. יש גם ישיבות קטנות וישיבות אשר אינן עומדות ברמה הנדרשת. בנוסף, יש לציין כי קיימת דחקות גדולה בישיבות בשל הירידה בתמיכה מצד אחינו האמריקאים".

הריאיון המלא נדפס בספרי החדש 'בית אברהם – חסידות הרב קוק בפולין'.