ממייסדי תל אביב: הרב ניסים קורקידי

הרב ניסים גרשון קורקידי נולד בתורכיה בשנת תרל"ב. אביו, הרב אברהם קורקידי זצ"ל, היה רב הקהילה בעיר ברגאמה, הסמוכה לאיזמיר, ונודע בזכות חיבורו "ויקח אברהם".

בראשית שנת תרמ"ג עלתה משפחת קורקידי לארץ ישראל, והתיישבו בירושלים.

הנער ניסים למד בתלמוד תורה 'דורש ציון', ואחר כך בישיבת 'תפארת ירושלים' אצל רבי מנחם בכר יצחק ורבי חזקיה שבתי. הוא התגדל בתורה, נודע כתלמיד חכם, והוסמך לרבנות.
בשנת תרמ"ט נשא לאשה את מרת רחל ריזו־לוי, בתו של הסוחר נחום ריזו־לוי. הזוג הצעיר עבר להתגורר בעיר יפו כיוון שניסים סבר ששם המתיחות בין אשכנזים וספרדים פחותה מאשר בירושלים.

אף על פי שהיה מוכתר בסמיכה לרבנות, סירב לעשות תורתו קרדום לחפור בו, והעדיף להתפרנס מיגיע כפיו. תחילה עסק בהוראה, אך עד מהרה החל לעסוק במסחר ועשה חיל. במקביל לעסקיו נזהר שלא יבולע לחייו הרוחניים, ושקד במרץ על התורה.

ר' ניסים קורקידי נרתם לפעילות ציבורית ענפה. הוא פעל לאיחוד ועדי שתי העדות, והצליח להשפיע על ועד הקהילה הספרדי שיצטרף לוועד האשכנזי ליצירת ועד משותף ליהודי העיר. היה זה ועד דמוקרטי ששפתו עברית. על הצלחות הועד החדש התבטא הסופר ש' בן ציון: "מופתים הם אשר לא נראו עוד בארץ אלא ביפו בלבד".

הוא היה החבר היהודי היחידי בעיריית יפו בין השנים 1913-1910, ערב מלחמת העולם הראשונה. גם בקהילה היהודית היה ר' ניסים פעיל בולט. בבחירות שנערכו לועד העיר, בשנת 1912, נבחרו עשרים ושנים חברים. מבחינת מספר הקולות, קורקידי היה במקום הרביעי, אחרי אבוהב, רוקח ושלוש.

קורקידי היה גם חבר בוועד בית החולים שער ציון, בית החולים היהודי הראשון ביפו, חבר לשכת המסחר העירונית וחבר הנהלת חברה קדישא בעיר.

לזוג ר' ניסים ורחל נולדו שלושה בנים ובת, בביתם ברחוב ד"ר שטיין בנווה צדק: פורטונה (1890–1973), אברהם (1894–1954), נחום (1899–1978) ויעקב (נולד בשנת 1905 ונפטר בהיותו פעוט).

הגרעין ממנו צמחה תל אביב

כאשר נוסדה אגודת 'אחוזת בית', השכונה שהיוותה את הגרעין של העיר העברית הראשונה 'תל אביב', היו בני הזוג קורקידי מהמשפחות הראשונות שהצטרפו.

דוד תדהר כתב: "היה אחד מחמשת קוני השטח של הגרעין הראשון ליסוד העיר, ואחר כך אחד משלושת הבונים הראשונים".

ר' ניסים נבחר כחבר הוועד הראשון של קבוצת ההתארגנות של השכונה החדשה, לצדם של מאיר דיזינגוף ויחזקאל סוכובלסקי (דנין).

לפי אחת הגירסאות, השם 'אחוזת בית' ניתן לאגודה לפי הצעתו, ואחר כך הביע את הסכמתו לשינוי השם ל'תל אביב', בבחירות שנערכו לקביעת השם.

בסך הכל הצטרפו 66 משפחות ויחידים לקבוצת 'אחוזת בית'. בהגרלת המגרשים (הידועה כ'הגרלת הצדפים') לשכונה החדשה, בניסן תרס"ט, הגרילה משפחת קורקידי את המגרש בשדרות רוטשילד 8, אך בסופו של דבר לא בנו בו את ביתם, ונותרו לגור ביפו.

מגדלור של חסד בימי אפלה

בעת מלחמת העולם הראשונה, כשהיה בישוב בארץ מחסור חמור בצרכי מזון, פעל ר' ניסים קורקידי לרכישת חיטה מסוחרים ואיכרים ערבים והזין את יושבי תל אביב. הוא היה חבר "ועד ההגירה" שהסדיר במידת מה את העזרה לגולי תל אביב, משום שהיה אזרח האימפריה העות'מאנית ולא נתין זר, כמו רוב יהודי העיר.

בשלהי המלחמה, קורקידי אולץ לעזוב את מקומו ביפו ולעבור לטבריה עם משפחתו, ושם הם התגוררו זמן-מה אצל משפחת הרב אבולעפיה, אשר היה אחד הרבנים החשובים בטבריה.

פעילות בענייני 'המזרחי'

לאחר מלחמת העולם הראשונה המשיך בפעילות ציבורית. בשנת 1918 היה מבין מייסדי בנק קופת עם, בנק שפעל גם אחר שקמה המדינה, עד לשנת 1976.

בשנת 1919 יסדו מספר פעילים של 'המזרחי' חברה בשם "בית וגן" במטרה להקים שכונת גנים דתית ביפו. היו באגודה כ-400 חברים ונבחרה הנהלה בה השתתפו ר' אליהו אהרון כהנא ור' שאול חנא קוק (אחיו של הראי"ה). קורקידי השתתף בייסוד שכונה זו, שהפכה לימים לעיר בת ים.

היה ממניחי היסודות לחינוך הדתי-לאומי ביפו, ביחד עם ר' זלמן מייזל, ר' אהרן אליהו כהנא ואישים נוספים. כמו כן נבחר בתור ציר לוועידה השלישית של הסתדרות המזרחי.

חלוץ הוראת החזנות

קורקידי היה במשך שנים רבות חזן בכמה בתי כנסת ביפו. היה מעמודי התווך של בית הכנסת הגדול והמהודר של העיר יפו, 'בית יעקב', ובשל קולו הנעים ובקיאותו בחזנות הספרדית הוא היה החזן הקבוע שם. דמותו התמירה ותפילתו הנעימה שנאמרה בכוונה, הוד הקדושה שהיה נסוך על פניו, טשטש וביטל את ההבדלים בין איש לרעהו, ובית הכנסת נעשה צר מהכיל את ההמונים שנהרו אליו. הוא פעל לא רק כחזן, אלא כמנהיג רוחני, וכל מכיריו רחשו לו אימון בלתי מוגבל.

כמו כן היה מעורב בתפעול בית הכנסת אוהל מועד, ושימש כגבאי, וכיהן כחזן ראשי עד לפטירתו. הוא היה חלוץ הוראת החזנות הספרדית. משנת 1927 עמד בראש בית הספר לחזונת "פרחי כהונה", שהוקם על ידי הראשון לציון הרב בן-ציון מאיר חי עוזיאל ועל ידי כך היה בין התורמים להשלטת נוסח התפילה והלחן ה"ספרדי-ירושלמי" בקרב בתי הכנסת של עדות המזרח.
הרב ניסים קורקידי נפטר בכ"ו בחשון תרצ"ט, ונקבר בבית העלמין בנחלת יצחק.