בפרקים הקודמים סיפרנו על הרב בן ציון אריה ליב ציזלינג זצ"ל ובנו הרב מנחם צבי ציזלינג זצ"ל, שהיו מלאי אהבה לארץ ישראל, ועלו אליה עם משפחותיהם.
הרב מנחם צבי עלה בשנת תרע"ד (1914) לארץ, ולימד בבית הספר הדתי היחיד שהיה אז בארץ, 'תחכמוני'.
בנו הצעיר, מאיר, הקדים ועלה לארץ בשנת תרע"ג (1913), ויש אומרים: תרע"א (1911) ונכנס ללמוד במוסד לכאורה חילוני – הגימנסיה, בהסכמת הוריו בתום לב. וכאן אחזור שוב על מה שכתבתי והרחבתי בו בעבר – היו לא מעט משפחות דתיות, שהקפידו על קלה כבחמורה, ששלחו את בניהם ללמוד בגימנסיה. הבידול בין חילונים לדתיים לא היה כמו שהוא היום, וגם הגימנסיה, עם כל הביקורת שהייתה עליה בגלל ביקורת המקרא וכדו', לא הייתה גורפת.
כשנכנס לגימנסיה, נחשב מאיר כעילוי בתורה, ברוך כשרונות, כבן 17. "קיווינו בצדק כי יגדל לתפארת בישראל והיה לאחד הגדולים בתורה. כך התנבאו עליו כל רבותיו מילדותו", כתב הסבא, הרב בן ציון אריה ליב ציזלינג, בעיתון החרדי 'המודיע' (17 בינואר 1913) שפורסם בגולה –
"אבל אהה, פתאום נכזבה תוחלתנו! נערים תועי לבב נזדווגו לו, ויסיתוהו לשים פניו לבי-אבידן [מקום שבו מדברים נגד התורה, ע"פ מסכת ידים ד, ו], התפתה הערוך […] גימנסיא עברית, אשר יסודו להתיק ולהעתיק צעירי ישראל משדי התורה והאמונה וכל זכר דת קודש".
מאיר הצעיר נתפס לחילוניות, וכאשר הגיע לבקר את סבו בירושלים, לא הועילו תוכחות הסב וגם לא עזרו "דברי חכמי לב יושבי ירושלים ויפו" לפקוח עיניו. "גם מכתב אביו הרטוב בדמעות, לא הזיז את לבו".
כדי שלא יחשבו שהסבא הצדיק התיר או המליץ לנכדו ללמוד בגימנסיה, פנה במכתב זה בעיתונות לציבור האורתודוקסי בגולה, וקרא:
"חובתי להודיע בזה קושט אמרי אמת, והנני מזהיר את כל הנאמן לתורתנו הק' ולמסורת אבותינו להזהיר מפני אלו המפארים ומשבחים את הגימנסיה".
על פי סיפורי המשפחה, מאיר הוגלה מהארץ בעת מלחמת התורכים ברוסיה והגיע לארצות הברית. היה לקצין בצבא ארצות הברית בעת מלחמת העולם הראשונה וקיבל אזרחות אמריקאית. מאוחר יותר חזר ארצה, עבד בכבישים והגיע לעין-חרוד. אחר נישואיו עברה המשפחה הצעירה לחיפה.
ב-1939 ביקשו את מאיר, בעל האזרחות האמריקאית, לצאת לשליחות גיוס כספים להגנה. שם "תפסה" אותו מלחמת העולם השנייה ונאסר עליו לחזור ארצה. ניסיונותיו להביא את המשפחה לארצות הברית נתקלו בקשיים. בתחילה הצליחה אשתו נחמה להצטרף אליו, ואחר כך בתו תמר, ושם התגוררה המשפחה.
צאצאיהם מתגוררים כיום בארץ.