בתור אספן, הפריטים שהכי מרגש אותי להשיג לאוסף שלי, הם אלו שהמוכרים לא מבחינים בערכם.
בדרך כלל הם יהיו דפים הכתובים בכתב יד צפוף, כזה שלאף אחד אין חשק וכוח לקרוא, וגם הפענוח עצמו דורש ריכוז ומומחיות. ודווקא האתגר הכרוך בכך הוא מה שמושך אותי…
תראו את הדף הזה שלפניכם, שקניתי השבוע. המוכר דרש עבורו סכום נמוך ביותר – 10 דולר בלבד. כל מי שראה לפניי את הדף לא התעניין בו. ואכן, במבט ראשון זה נראה סתם עוד מכתב, מתוך רבבות מכתבים ישנים ומצהיבים שמסתובבים בשוק העתיקות, כאלה שאף אחד לא מעוניין בהם.
אבל אני ניגש לכל דף ביראת כבוד, שמא הוא מחביא בתוכו סיפור מעניין, ואולי אף בעל משמעות היסטורית. ורבים המקרים שאכן כך היה.
ובכן, קניתי את הדף הזה – שנכתב בתקופת המנדט – בלי לחשוב הרבה. עתה אני קורא בו בעיון, ולנגד עיניי נפרש סיפור מרתק, ואני נחפז לשתפו אתכם.
"כבוד ידידי וחביבי כנפשי לתמיד, הרב הגאון מוה"ר יעקב שורקין שליט"א!"
כך פונה הכותב אל חברו. איני יודע כרגע מיהו הכותב, אבל שמו של הנמען מוכר לי: הלא הוא מתלמידיו הידועים של ה'חפץ חיים'. לימים יהיה ר' יעקב שורקין ראש ישיבת 'רבנו חיים ברלין'.
אבל סיפור חייו של שורקין התחיל בצורה לא פשוטה בכלל. כבר בשנות בחרותו התייתם מאביו ומאמו (שנרצחה), והוא נותר לבדו בעולם. מי שלקח עליו חסות היה לא אחר מאשר גדול הדור ההוא – רבי חיים עוזר גרודזינסקי מוילנה.
יעקב שורקין למד במשך 16 שנים (!) בישיבתו של ה'חפץ חיים'. ואז, בקיץ תרצ"ג, נפטר רבו המובהק. יעקב הוצרך לחשוב על המשך מסלול חייו.
הוא החליט לנסוע לארץ ישראל.
וכאן מגיע הפאנץ': בערך על הרב שורקין, באתר 'מכלול', כתוב שכאשר הוא הגיע לארץ הוא למד בישיבת עץ חיים אצל רבי איסר זלמן מלצר, ואף קיבל ממנו סמיכה. עוד כתוב שם, כי לאחר כשנה, בשנת תרצ"ה, היגר לארצות הברית, ושם החל ללמד תורה בישיבות.
כשקראתי את זה – נדלקה אצלי נורה אדומה. מדוע? כי השם 'יעקב שורקין' היה מוכר לי מתוך מאמרו שכתב הרב צבי יהודה קוק על ה'חפץ חיים'. במאמר זה מצטט הרצי"ה סיפור ששמע מ"הרב יעקב שורקין", ומתוך ההקשר קצת משתמע לכאורה שהרב שורקין למד, "לא עלינו", בישיבת מרכז הרב!
ובערך עליו, כאמור, אין זכר לכך… זה במקרה?
ניסיוני הראה לי שלא מעט אנשים שהיו קשורים למרכז הרב או לרב קוק – נמחק הפרט הזה מחייהם, מסיבות כאלה ואחרות… לא אתפלא אם צנזרו בכוונה את הביוגרפיה של שורקין ומחקו ממנה כל זכר לרב קוק.
בכל אופן המשכתי לקרוא את המכתב שלפניי:
"זה היום אשר קיווינו לו, נגילה ונשמחה בו" – אני מוסר לך וגם בשם כל החברים והידידים שלך פה, ובשם כל הרבנים המנהלים שליט"א, ברכת מזל טוב חמה ולבבית ליום כלולתך, בבואך בברית נישואין, בשעה מוצלחת, עם ב"ג [-בת גילך] מן השמים".
מתברר שיעקב שורקין התחתן באותה שנה (תרצ"ו), פרט זה אכן מופיע בויקיפדיה, ושם נכתב כי הכלה היא רחל קנטורוביץ מניו ג'רזי.
כעת הסקרנות מתעוררת בי. משתמע מהדברים כי הכותב היה אחד מידידיו של הרב שורקין בישיבה, והוא מוסר מזל טוב בשם בני הישיבה ורבניה. על איזו ישיבה מדובר? האם ישיבת 'עץ חיים', או שמא "הישיבה המחוקה" – מרכז הרב?
ואם זו מרכז הרב – אני ממשיך ואומר לעצמי – אולי יוזכרו כאן רבני הישיבה או תלמידיה המפורסמים? נמשיך ונראה…
אחרי כל הברכות המאליפות ודרישות השלום, כותב הידיד האלמוני את הדברים הבאים, שרוח מסתורין מרחפת בהם:
"ידידי יעקב, אתה לא יודע כמה סבלנו צער מזה שתמיד אנחנו שלחנו אליך מכתבים מלאים עניין, ואף פעם לא קיבלנו תשובה ממך, מי יודע מה, ומדוע, אולי אולי אצל הרב [אלכסנדר] לינצ'נער לא היו מוסרים את מכתבינו לידך, פעם אחת כן הצלחנו לקבל ממך מכתב, איפוא שכתבת ששני מכתבים שלנו אליך הלכו לאיבוד! כמה צער סבלנו מזה, אנחנו כותבים וכותבים וכמו יד נעלמה מסתירה אותם ממך".
האמנם בכוונה הוסתרו מיעקב שורקין המכתבים ששלחו אליו חבריו? למה שמישהו ירצה להסתירם?
"אין כעת הזמן להאריך בזה מפני טרדת והרגשת השמחה בשביל שמחתך-שמחתנו".
וכאן מגיע הרמז הראשון מיהם החברים המברכים, ולאיזו ישיבה הם משתייכים:
"אני וגם ר' דוד חנזין כתבנו לך הרבה פעמים, ולא קיבלת".
ר' דוד חנזין הלא הוא תלמיד ישיבת מרכז הרב, ולמד אצל הרב קוק! היה ידיד נעורים של הרב משה צבי נריה. לימים היה הרב חנזין אב"ד בית דין רבני חב"ד.
ובכן, המכתב הזה נשלח מישיבת מרכז הרב. מתוארת כאן הידידות העמוקה בין הרב שורקין, שנאלץ לגלות מהישיבה, לבין חבריו שנותרו בישיבה.
(במאמר מוסגר אציין כי בספר 'חיים של יצירה' הסוקר את תולדות ישיבת מרכז הרב – שמו של שורקין אינו מופיע. גם בעשרות אלפי הספרים ב'אוצר החכמה' אין זכר לכך שהוא למד בישיבה זו. יתכן אפוא שהמסמך שלפנינו הנו היחיד בעולם שבו מפורש שהרב שורקין למד בישיבת 'מרכז'!)
בהמשך המכתב מתאונן עוד הכותב על ניתוק הקשר בין הישיבה לבין התלמיד-הרב שורקין:
"כמה טרחות טרחנו בשביל להשיג בעדך המכתבים מרבינו הגדול זצ"ל כמה פעמים, ואף פעם לא קיבלנו תשובה ממך אם קיבלת אותם, ואם פעלו את פעולתם, גם ניסינו בכל מיני תחבולות אצל מחלקת העלייה כאן. המכתב הראשון שכתב רבינו הגדול זצ"ל בשבילך לאמריקה להעסקן המזרחי שם, היה מכתב כמו על גדול הדור ממש!"
מיהו "רבינו הגדול"? כמובן: הראי"ה קוק!
מתוך השורות הקצרות מתברר הסיפור במלואו: הרב שורקין חפץ לחזור לארץ וביקש את עזרתו של מורו ורבו הראי"ה, והלה שלח עבורו כמה מכתבי המלצה וטפסים נדרשים, אך משום מה שורקין לא הגיב עליהם וגם לא השתמש בהם, ולכן נותר בגולה…
זה אכן נראה ש"יד נעלמה מסתירה אותם"! הרי הוא רצה לחזור ארצה, ואילו היו מגיעים אליו, על פי בקשתו, הטפסים הנדרשים – ודאי היה עולה במהרה.
אגב, שימו לב למה שכתוב פה: הרב קוק כתב על תלמידו זה "כמו על גדול הדור ממש"! עד כדי כך העריכו את גדלותו התורנית של שורקין, שהיה בסך הכל בחור צעיר לימים…
ממשיך הכותב:
"ותאר לך בעצמך שעד היום לא קיבלנו אפילו תשובה ממך אודות המכתב הזה, מה היה ומה פעל למענך! הרבה וכמה פעמים רצנו לר' ישראל שעוול בנוגע לעניינך, והבטיח לסדר לך כרטיס אוניה…"
"אבל ב"ה שהגענו עד כה, השגחה עליונה! מסתמא הזיווג הזה הוא הזיווג הנכון שלך, וגדול העצה ורב העליליה סיבב כך, וזהו האושר שלכם!"
כלומר, אילו היה ר' יעקב שורקין עולה לארץ באמצעות המכתבים שקיבל מהרב קוק, לא היה זוכה בשידוך הזה. כך מנחם ומתנחם ידידו הכותב.
"אני מבקש ממך שתכתוב קצת יותר מפורט מכל העניין שלך, אני מתעניין מאוד לדעת הכל! כולנו דורשים בשלומכם הטוב! "
וכאן מפרט הכותב מספר עדכונים הנוגעים לחבריו של שורקין, בוגרי המחזורים הראשונים של 'מרכז הרב' – כולם, לימים, אנשים חשובים וידועים:
"ר' יצחק ריף הוא כבר רב בליטא, בעיר זאגער, הוא כבר התחתן שמה!"
– ר' יצחק ריף הי"ד נספה כעבור שנים ספורות בשואה, עם בני קהילתו.
"ר' יעקב זאלטאק נמצא כבר בקביעות בחיפה!"
– לימים ממפקדי ההגנה ורב פיקוד צפון. ראו במאמר שכתבתי עליו.
"ר' דוד חנזן מברך אתכם ודורש בשלומכם הטוב!"
– עליו סיפרנו לעיל, שהיה מזקני רבני חב"ד בארץ.
*
וכאן, ממש בשיא המתח, במקום שבו אמורה להופיע חתימתו של הכותב האלמוני, מסתיים לו המכתב…
כמה חבל… 😢
האם היה דף נוסף, שאבד במשך 90 השנה שחלפו מאז כתיבת הדברים?
ואולי המכתב לא הכיל את חתימת כותבו? אולי הוא הסתפק בהופעת שמו על המעטפה?
איננו יודעים. תעלומה…
על כל פנים משתקף כאן מתוך המכתב הזה סיפור דרמטי:
תלמיד מובהק של החפץ חיים עובר ללמוד אצל הרב קוק, פרט שהוסתר לחלוטין במשך השנים הן בספרים והן במידע באינטרנט.
אותו תלמיד צעיר נועד לגדולות ("כמו גדול הדור"), הוא אהוב מאוד על ידי חבריו בישיבה, וכאשר הוא נאלץ לצאת לגולה הם מנסים בעקשנות לשמור איתו על קשר, אפילו הרב קוק בכבודו ובעצמו שולח לו מכתבים, אבל… "יד נעלמה מסתירה אותם", ולכן הוא לא מגיב עליהם. משהו מסתורי מאוד בכל הסיפור…
ומי יודע, אולי גם המכתב הזה שלפנינו לא הגיע ליעדו – לידיו של הרב שורקין?
אולי הוא נשמר בידי אותה "יד נעלמה", ורק עתה הוא נקרא לראשונה על ידינו?
כנראה שלעולם לא נדע…
