ﬣקיבוץ ﬣקדוש

האתר של משה נחמני

חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

50,000 הוכחות שמר שושני היה ליטאי ולא מרוקאי

מקום גידולו נחשף בתוך המחברות

מחברת בכתב ידו של מר שושני
מחברת בכתב ידו של מר שושני

הפתעה!

עד היום הצגתי יותר מעשר הוכחות לכך שהגאון המסתורי שושני הוא הלל פרלמן, יליד ליטא, תלמידו של הרב קוק.

היום אני רוצה להציג לפניכם הוכחה לכך מתוך הכתבים של שושני.

לא מקור אחד, אלא כ-50,000 מקורות, לא פחות, שבהם זה כתוב במפורש. ואף אחד לא שם לב!

שחור על גבי לבן כותב שושני על עצמו, לפי תומו, שהוא יליד ליטא.

ואני רוצה להבהיר: ב-50,000 המקורות שעליהם אני מדבר לא כתוב שקוראים לו הלל פרלמן, אבל כתוב שהוא נולד וגדל בליטא.

מה הקשר בין שאלת מקום הולדתו לחידת זהותו?

יש אנשים, ולצערי גם חוקרים נכבדים, שמפיצים אגדות מדומיינות על שושני, כביכול הוא היה מרוקאי, וממילא הוא לא יכול להיות 'הלל פרלמן'.

הם מסתמכים על כך ששושני הציג את עצמו כמה פעמים בתור יליד מרוקו, ומתפתים לחשוב שזו הייתה האמת… בשעה שכל בר-דעת מבין שאם אדם מסתיר את זהותו, אי אפשר לסמוך על שום פרט מהדמות החדשה שהוא בדה! כל הפרטים הללו נועדו לטשטש את זהותו האמיתית, ובשום אופן לא להסביר אותה…

כמעט כל מי שפגש את שושני, הבחין בכך שהמבטא שלו הוא ליטאי. גם אלי ויזל כותב כך במפורש (הבאתי את דבריו בספרי החדש 'נגלה ונסתר – סיפורים וזכרונות על מר שושני').

גם באופי שלו ובהשקפת העולם שלו שושני היה אשכנזי טיפוסי, כך שמעתי מאנשים שראיינתי ומהחומר הרב שקראתי עליו.

אחת המשפחות שאירחה אותו בביתה אמרה לי במילים האלו: "אם שושני לא היה אשכנזי, הוא לא היה נכנס לבית שלנו, מאה אחוז שהוא היה אשכנזי"… מחילה מכבודכם.

זה היה ברור שהוא ליטאי. גם השקפת עולמו היא השקפת עולם קלאסית של יהדות ליטא (המקורית!), ולא למרוקו, איטליה או תימן.

משכך, כיוון שיש לנו על כפות המאזניים שתי אפשרויות בלבד לזהותו של שושני – הלל פרלמן הליטאי או מרדכי בן שושן/ויקטור סושון/שושני/ המרוקאי – ודאי שהאפשרות השנייה יורדת מהפרק, ונותרה איפוא רק אפשרות אחת – שושני הוא הלל פרלמן.

על אפשרות זו לא הוצגה שום פרכה מדעית, וכנראה גם לא תהיה פרכה. 13 הוכחות שונות הבאתי לכך ששושני היה יליד ליטא, בוגר ישיבות אשכנזיות ותלמידו של הרב קוק, ורק עקשנים שרוצים לטמון את הראש באדמה או חוקרים בעלי אג'נדה מובהקת מתכחשים לזיהוי הפשוט והישר הזה.

והנה היום אני רוצה להציג הוכחה חד-משמעית אבחון זהותו של שושני מתוך כתב ידו. ותודה לר' חזקי סופר שסייע לי להבין את העניין.

עיינו רגע בצילום הנראה לפניכם. דף אקראי מתוך מחברותיו של שושני.

כתב יד שושני (סוף מחברת 1CH72)
כתב יד של שושני (סוף מחברת 1CH72)

האם כתוב כאן משהו על הזהות שלו? לכאורה לא. יש כאן חידושי תורה, ותו לא. שום מילה אוטוביוגרפית.

עשרות אנשים עברו על המחברות של שושני וניסו למצוא בהן רמזים לזהותו, והעלו חרס בידם…

אבל…

אם תציגו את הדף הזה לאנשים שעוסקים במחקר של כתבי יד (גילוי נאות: אני אחד מהם), הם יוכלו לספר לכם שני דברים מהותיים:

א. באיזו תקופה נכתב כתב היד.
ב. באיזה מקום הוא נכתב. יותר נכון: באיזה מקום חי הכותב.

ואסביר בקצרה:

כתב היד העברי עבר שינויים לאורך הדורות, ובין הגלויות השונות שגלו אליהן ישראל. היום כולנו כותבים אותו דבר (כמעט), אבל עד שקמה המדינה (בערך) הכתב התימני היה שונה מאוד מהכתב האיטלקי, והוא – מהכתב הגרמני, וכולם יחד – מהכתב ההונגרי.

יהודים בכל מדינה כתבו בצורה אחרת מאשר במדינה הסמוכה.

לכן, אם תביאו לי דף בודד, של חידושי תורה, כתוב בקולמוס – אוכל להגיד לכם כמעט בוודאות גמורה היכן התגורר הכותב (או לכל הפחות: גדל בשנים בהן עיצב את כתב ידו).

ודבר נוסף אוכל להגיד לכם – באיזו תקופה נכתבו הדברים. לפעמים ניתן לדייק עד לרמה של עשר שנים.

אני יכול להרחיב כאן עוד הרבה, אבל בואו נחזור לענייננו:

כל דף ודף מהמחברות של שושני, מעיד כאלף עדים, שהכותב הוא ליטאי. הוא לא הונגרי, פולני, איטלקי, צרפתי, כמובן לא תימני, וגם לא… מרוקאי.

אין אף יהודי במרוקו, שנולד בסוף המאה ה-19 או ראשית המאה ה-20, שכתב בכתב ליטאי כמו זה שמצוי לפנינו במחברות. אם תציצו בכתבי ידם של כל רבני וגאוני מרוקו, מאותה תקופה, תגלו צורת כתב שונה לחלוטין.

כתב היד של שושני דומה לכתב היד של גאוני ליטא, נקודה. אגב, יש דמיון מובהק בין כתב ידו של שושני לכתב ידו (האשכנזי) של הלל פרלמן, הנראה כאן.

שושני הותיר אחריו בין 100 ל-200 מחברות. בכל מחברת יש עשרות עמודים.
ובכן יש לפנינו עשרות אלפי הוכחות ברורות לכך שהוא נולד וגדל בילדותו באיזור ליטא, או יותר נכון מה שאנחנו קוראים כיום באופן כללי 'יהדות ליטא'.
וכל מי שמספר לכם על כך ששושני היה מרוקאי, אין לזה שחר. כתב ידו של האדם מעיד עליו כאלף עדים: אשכנזי.

כלומר: הלל פרלמן.

למאמרים נוספים באותו נושא

נהנתם? שתפו לחברים. אפשר גם להדפיס

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

ספרים ומזכרות שאולי יענינו אותך