אחד מגיבוריו של ספר הבהיר, מספרי הקבלה הראשונים שהופיעו בעולם, הוא רבי רחומאי.
מה אנחנו יודעים עליו? שום דבר.
בספרות התלמודית ישנם כמה אמוראים בשם דומה – "רב רחומי". אך לכאורה נראה שרבי רחומאי הנזכר בספר הבהיר אמור להיות תנא. והנה בכל הספרות התלמודית והמדרשית לא נזכר תנא בשם זה.
האם גם פה מדובר בדמות פיקטיבית, כמו ידידו ורעו הגיבור הראשי של ספר הבהיר – רבי אמורא עליו סיפרנו במאמר הקודם?
אביא כאן דרשה לדוגמה מתורתו של רבי רחומאי, המובאת בספר הבהיר:
"אמר רבי רחמאי: מאי דכתיב שלח תשלח את האם ולא אמר את האב, אלא שלח תשלח את האם בכבוד אותה בינה שנקראת אם העולם דכתיב כי אם לבינה תקרא. מאי ואת הבנים תיקח לך, אמר רבי רחמאי: אותם בנים שגידלה, ומאי ניהו? שבעת ימי הסוכה ודיני שבעת ימי השבוע".
כבר מסגנון הדרשה ולשונה, עוד לפני שאנו צוללים לתוכנה, אנו מרגישים את זרות הלשון ועילגות השפה.
ואם נחשוב מעט על התמיהה של רבי רחומאי, שהביאה אותו לדרוש מה שדרש, הרי שהיא לא כ"כ מובנת. הוא שואל מדוע כתוב לשלח את האם ולא את האב.
התשובה היא פשוטה לכל אדם שמכיר קן אפרוחים או ביצים. מי שדוגרת עליהם, בדרך כלל (ובמיוחד בעופות כשרים כמו יונה, המצויים יותר ושעליהם מסתמא מדבר הפסוק), האם היא הדוגרת על הביצים ולא האב, האם היא הדואגת להאכיל את האפרוחים ולא האב. ואם כן ברור מדוע התורה מצווה לשלח את האם – האב כלל לא נמצא בקן!
"מדרשו של רבי נחוניה"
הרמב"ן, שהיה מקובל, מביא בפירושו על הפסוק "כי יקרא קן ציפור לפניך" את הדרשה הזאת של רבי רחומאי. שימו לב למשפט שהוא מקדים לה:
"אבל במדרשו של רבי נחוניא בן הקנה בשילוח הקן, מדרש שיש במצווה סוד – אמר רבי רחמאי… [וכאן הוא מביא את המדרש] והנה המצווה הזאת רומזת לעניין גדול, ולכך שכרה מרובה למען ייטב לך והארכת ימים".
ראשית, כפי שהערנו במאמר הקודם (על רבי אמוראי), המדרש אינו של רבי נחוניה, ולא עלה על דעתו של המחבר לייחס את חיבורו לרבי נחמיה.
אך ורק טעות יש בדבר, שנולדה מתוך העובדה שהמימרא הראשונה במדרש היא מפי רבי נחוניה.
הפער בין המציאות לבין תפיסת הרמב"ן (ומקובלים אחרים) הוא ענק; פער בין מדרש תנאי, שחובר בזמן התנאים, מפיהם ועל דעתם, לבין חיבור שאין לנו שום מושג מתי נכתב, על ידי מי נכתב, והאם הוא תואם לדעת התנאים (בהנחה שהוא חובר כאלף שנה אחרי תקופת התנאים). למעשה, הפער בין חיבור ספר הבהיר לימים שבהם כותב הרמב"ן את פירושו לתורה, הוא זעיר לעומת הפער בין דורו של רבי נחוניה למחבר ספר הבהיר, ואילו היה יודע הרמב"ן שספר הבהיר הוא מתקופת הראשונים, שמא לא היה מסתמך עליו כל כך?
גם רבי מנחם רקנאטי, שחי בדור שאחרי הרמב"ן והושפע ממנו, מביא את הדרשה הזאת על שילוח הקן, והמשפט שהוא מקדים לה:
"ועוד יש לרבותינו ז"ל בספר הבהיר עניין נעלם בפסוקים אלה…".
אף הוא, כמו הרמב"ן, סובר לתומו שספר הבהיר הוא מחז"ל, מה שאין הדבר כן וכפי שכתבנו לעיל.
מחבר הספר?
רבי רחומאי הוא אחת משתי הדמויות המרכזיות בספר הבהיר, וממילא מובנים הדברים שכתב רבי אברהם אזולאי בשם הרמ"ק (רבי משה קורדובירו) שרבי רחומאי הוא אחד ממחבריו של הספר.
רבי מנחם ציוני בספרו 'הציוני' על התורה מביא מאמר המוזכר בספר הבהיר, וקורא לספר ה"מכילתא דרבי רחומאי". ה'בן איש חי' תמה על ייחוסו של החיבור לרבי רחומאי כיון שמאמר זה מיוחס לרבי נחוניה בן הקנה.
וכנראה אף ה'ציוני' סבר שרבי רחומאי הוא בעל המדרש (מה שמתבטא בכמות הדרשות מפיו) ולא רבי נחוניה, שנזכר רק פעם אחת ויחידה במדרש, ובטעות יוחס לו הספר כפי שהוסבר לעיל.
שמו המדויק
פרופ' אבישי בר אשר, במאמרו החדשני על ספר הבהיר, מתייחס לשמו האמיתי של רבי רחומאי (הערה 136):
"בארבעה מן המקומות שנמסרו בהם בנוסחי ענף β המבוררים דברים משמו של ר' רחמאי, אנו מוצאים בכ"י רומא 3086 .Ms את שמו של ר' רחמנא או רחמנא בסתם; האם אפשר ששם זה מתעד את הצורה הקדומה, שאולי הרתיעה מעיינים או סופרים והם תיקנוה? מכל מקום שמותיהם של חכמים ב'ספר הבהיר' שובשו תדיר גם בשלבים מאוחרים יותר בשלשלת המסירה, ובהקשר זה אזכיר בייחוד את שמו של ר' בוי, שהפך איבוי, בו, בון, לוי, בוני, בבוני ועוד, או את שמו של ר' רחמאי הנזכר, שהפך עוד לרחומאי, חמאי, נחמאי וכדומה".
אם אכן שמו המקורי הוא רבי רחמנא, כשהכוונה לקב"ה, פשוט וברור שזוהי דמות ספרותית ולא תנא אמיתי, ורעו יגיד עליו – רבי אמורא – שלא זכה לשם אלא לתואר וכינוי, וכפי שהרחבנו במאמרנו הקודם.
ויותר מזה – אם אכן המחבר קראו לו "רבי רחמנא", אין צל של ספק שהוא לא רצה שהלומדים יחשבו, ולו לרגע, שמדובר בדמות אמיתית. לא חלם המחבר שיבוא דור שבו יחשבו בטעות שהדמויות המדברות בספר הן אמיתיות…
אך כל זה כאמור צריך עוד בדיקה בכתבי היד הקדומים, האמנם כתוב בהם "רבי רחמנא" אם לאו.
רבי רחומאי בזוהר
והנה אנו פוגשים את רבי רחומאי בספר נוסף – ספר הזוהר.
בהקדמת הזוהר (בראשית יא, א) נאמר:
"רבי פנחס [בן יאיר] הוה שכיח קמיה דרבי רחומאי".
בהנחה שהכוונה לאותו רבי רחומאי המקובל, ניתן להסיק מתי חי רבי רחומאי – בדור שלפני רבי פנחס בן יאיר (תנא בן הדור הרביעי והחמישי לתנאים).
כזכור, הזוהר טוען שרבי פנחס היה חותנו של רשב"י (ולא חתנו, כפי שכתוב בתלמוד ובמדרשים). ואם כן, רבי רחומאי זקן טובא מרשב"י, וחי שני דורות לפניו.
תרי רבי רחומאי הוו?
זיהויו של רבי רחומאי שספר הבהיר עם רבי רחומאי שבזוהר עורר קושי אצל כמה מרבותינו, שכן ספר הבהיר יוחס על ידם (בטעות) לרבי נחוניה בן הקנה, שחי בדור השני של התנאים, ואם הוא מספר על רבי רחומאי בהכרח שהוא חי לפניו או בדורו. ואילו הזוהר התחבר לכל המוקדם על ידי רבי שמעון בר יוחאי בדור הרביעי, וכנראה שאחריו – כי מוזכרים שם בנו ותלמידיו.
בספר סדר הדורות תירץ (בהקדמתו לספר) ששמות התנאים הם "סודות הזוהר" ולא בהכרח תלויי-זמן. וכראיה לכך הוא מציין את רבי רחומאי הקדום.
במילים אחרות – רבי רחומאי של הזוהר הוא הוא רבי רחומאי של ספר הבהיר, ולפי הפשט אכן אין אפשרות להסביר את הסתירה.
אכן, היה אפשר לתרץ בדרך אחרת – תרי רבי רחומאי הוו.
רבי רחומאי דספר הבהיר – הוא דמות ספרותית, לא היה ולא נברא אלא משל היה.
ואילו רבי רחומאי דספר הזוהר הוא דמות אמיתית, שחיה בדורו של רבי פנחס בן יאיר או בסמוך לו.
היכן חי רבי רחומאי?
רבי רחומאי עמד בראשות ישיבה בעיר אונו, והוא למד שם עם רבי קיסמי בן גירי משבת לשבת (זוהר חדש דף צ"ו עמוד ב'.).
מיהו רבי קיסמי בן גירי? אין לנו כל ידיעה בזה, מחמת שלא נזכר כלל בתלמודים ובמדרשים…
כמו כן היה נמצא גם בגינוסר שעל חוף הכנרת. לדעת המקובל רבי שמעון לביא (מחבר הזמר 'בר יוחאי') הוא היה הולך לשם כדי להתבודד (ספר הזוהר חלק א דף י"א עמוד א' ובספר כתם פז על מאמר זה.)
קברו של רבי רחומאי
ישנה טענה שקברו נמצא סמוך לעין זיתים ליד קברו של רבי אילעאי אביו של רבי יהודה וליד קברו של רבי כרוספדאי.
אלו הסוברים שאכן היה אדם בשם זה – מובן כיצד יש לו ציון קבר.
אולם אם מדובר בדמות ספרותית בלבד, תמוה הדבר, ומצווה ליישב.
סיכום
אם רבי רחומאי הנזכר בספר הבהיר הוא דמות פיקטיבית, עולה השאלה הטבעית מיהו רבי רחומאי הזוהרי. האם גם הוא דמות פיקטיבית? או שרק שיתוף השם יש כאן, ותו לא.
אם נאמר שרבי רחומאי הזוהרי אינו אלא דמות פיקטיבית, מה זה אומר על ספר הזוהר, מחברו וזמן כתיבתו?
אפשר לומר שהזוהר חובר בתקופת התנאים או האמוראים, והמחבר תלה רעיונותיו בשמות של חכמים פיקטיביים, מסיבותיו העלומות.
הסבר אחר אפשר להציע, שמחבר הזוהר (שאולי חי בתקופת הראשונים) זכה להתגלות ממרום של נשמות התנאים והצדיקים, וכן של אליהו הנביא ומשה רבינו, וגם זכה להתגלות מגידים עליונים, אשר להם קרא בשמות (המכוונים לסודות התורה) כגון "רבי רחומאי".
וצריך עיון.